מאמן אישי. שוקולד. משפט פתיחה.

א. אנשים מכל העולם אוהבים שוקולד. הם אוהבים את אותו הטעם המוכר שהם גדלו עליו.

ב. היום בבוקר, עם הקפה, טעמתי שוקולד חדש שבחיים לא טעמתי. הוא היה מגעיל.

ג. אני אוהב שוקולד, אבל יש לי דפקט: אני אוהב רק את השוקולד שאני מכיר.

—

נתחיל בא'. א' הוא משפט קטסטרופה, ואכן אף אחד מכם לא הצביע לו. הוא משפט לא ספציפי, לא מעניין, ובעיקר לא אומר כלום (אין בו ערך). באופן פרדוקסלי זו תצורת המשפט שבה הכי הרבה עסקים היו מתחילים את הפוסטים שלהם. "חשוב לחסוך כסף לזיקנה", "אנשים רבים מתעניינים באופניים". הו, השעמום!

אבל אנחנו כותבים וכותבות. אנחנו יודעים שזה משפט לא טוב, ולכן ההתלבטות האמיתית של רובכם הייתה בין ב' וג'. שניהם משפטים בגוף ראשון, שניהם מספרים איזשהו סיפור אישי (רגע, תכף אנחנו על זה),

בעיקרון, כמו שרובכם אמרתם, ג' הוא משפט יותר נעים. אין בו את המילה 'מגעיל' (הופה, קונוטציה שלילית!), המילה 'דפקט' מובילה לאיזושהי הזדהות: או כי גם לנו יש דפקטים, או כי אנחנו נהנים לקרוא על דפקטים של אחרים. ג' הוא בחירה אינטואיטיבית, כמעט, אבל היא שגויה. כלומר היא עובדת פחות טוב מב', ואני אסביר למה:

1. גם ב' וגם ג' נראים כמו סיפור, אבל רק ב' הוא באמת סיפור: שיתוף אישי הוא לא סיפור. בשביל שטקסט יהיה סיפור אנחנו צריכים שיהיה בו זמן. זה לא שתמיד סיפורים עדיפים על טקסטים אחרים, אבל בתשעים אחוז (סתם זרקתי מספר) סיפורים עובדים טוב יותר.

2. ג' נראה טוב יותר, אבל הוא לא טוב באמת: הוא פשוט יותר מחליק בגרון. כשמבודדים את המשפט ומציבים אותו מול משפטים אחרים, הוא נראה טוב. ברצף של הפיד הוא לא יתפוס את העין בכלל, ואם הוא יתפוס, זה רק כדי שנגיד לעצמינו 'אה, עוד פוסט מכירה גנרי'.

3. מילים שליליות עובדות טוב יותר במשיכת תשומת לב, כי הן יותר דרמטיות. הן תופסות את תשומת הלב שלנו ומעניינות אותנו יותר. 'מגעיל' עדיף על 'אוהב' ואפילו על 'דפקט' מבחינת תפישת תשומת לב ויצירת עניין. הוא יותר דרמטי, ואנחנו נמשכים אל הדרמטיות. התוספת של הקפה סותרת את המגעיל, ויוצרת דיסוננס שמעצים את הדרמטיות.

4. תוספת למספר 2: מה שיפה בטקסט ארוך הוא שאפשר לפתוח בבום ואז לעדן אותו.אנחנו לא צריכים שהמשפט הראשון יהיה מדויק רגשית כמו שאנחנו צריכים שהוא יקח איתו את הקורא. אפשר להגיד 'מגעיל' ואיפשהו אחר כך לכתוב 'בעצם, לא מגעיל. פשוט לא מוצלח'. כיון שאנחנו לא רוצים למכור את השוקולד, זה לא מאוד משנה. זה נכון להרבה מאוד הערות אחרות שלכם: הנחות על מה המאמן עומד לכתוב, ואיך זה מתחבר לאסטרטגיה השיווקית שלו, וכן הלאה וכן הלאה. אבל לא היה לנו את המידע הזה: כל מה שרצינו הוא משפט פתיחה מוצלח.

5. ב' הוא לא משפט מושלם. הפיסוק באמצע שלו מעצבן אותי (היה עדיף 'הבוקר כששתיתי קפה ניסיתי שוקולד…' או משהו מעין זה), המילה 'מגעיל' מעצבנת, והפסוקית של 'שבחיים לא' מפריעה גם היא. אבל מתוך שלש האפשרויות האלה, ב' הוא האופציה הנכונה.