'אה, רק אתם?' או: איך לכתוב על השמיים

א.
כשהייתי בן שמונה עשרה הלכתי לסדנת כתיבה חד פעמית במסגרת איזה פסטיבל. היינו שלשה, אני ועוד שתי ידידות. זה היה רגע אחרי שסיימתי את התיכון והתרגשתי מכל הסיפור הזה של פסטיבלי שירה, של לדבר עם בנות על שירה ועל כתיבה, ובאופן כללי מכל ה'עולם המבוגרים' שהיה נראה לי, אז, קסום ומלא סתרים. אז זה היה פסטיבל בירושלים, וזה היה ערב ירושלמי קריר למדי (השאלתי באותו ערב סוודר שמעולם לא חזר אלי), ובחדר קטן בתוך איזה מתחם ירושלמי הסתתרה הבטחה לכתיבה עם משורר אמיתי. כלומר אחד שהוציא ספר, שמופיע בפסטיבלים, שאנשים מכירים את השם שלו. נכנסו שלושתינו לחדר, והמשורר הרים עיניים עייפות ואמר 'אה, רק אתם?', ואחרי שחיכינו חמש דקות ועשר דקות כדי שיגיעו עוד אנשים, הוא אמר טוב, תכתבו על הסתיו. היינו צעירים ונמרצים למדי, אז כתבנו לעצמינו בזמן שהוא שרבט לעצמו ציורים קטנים על מחברת חשבון, ואחרי חצי שעה הוא אמר טוב, תקריאו. הקראנו. הוא אמר יפה, יפה, רואים שיש הרבה רגש בשיר הזה, ואחר כך השפיל עיניים למחברת שלו ואמר תודה שבאתם, והוא נשאר שם ואנחנו הלכנו למרכז העיר, שהיה (באותו זמן) הבטחה גדולה לא פחות מאשר חדר ירושלמי עם משורר אמיתי, וכך זה נגמר.

ב.
אז לא ידעתי שיבוא יום ואני אשב בחדר קטן אחר, במכון 'כרם', אי שם ב2014, מול בחורה אחת שהייתה היחידה שהגיעה לסדנת הכתיבה שלי, ואתנצל שלא באו עוד, ואבין – עד כאב – עד כמה קשה היה לו, למשורר הזה, להעביר סדנת כתיבה לשלשה צעירים שבאו לסדנה שלו למרות הכל. לא ידעתי שאחווה גם אני את ההשפלה, או את הדחייה, אבל ידעתי שסדנאות כתיבה הן חרטא. זו הייתה תקופה שנקטתי בה בדעות מוצקות והחלטיות על כתיבה, על סדנאות, על העולם בכללותו, כך שהצהרתי את זה שוב ושוב. מה זה השקר הזה, אמרתי. ואמרתי, משוררים אמיתיים לא לומדים בסדנאות כתיבה. הם שואבים את ההשראה שלהם מהירח (עד כדי כך הייתי קלישאתי). ואמרתי, מי צריך בכלל סדנאות כתיבה, ובעיקר עמדתי מול איזו פליאה שכזו, של 'מה לעזאזל עושים בסדנאות הכתיבה האלה ולמה אנשים משלמים על זה כסף', והחזקתי בה עד שבאו חבורה חמודה של תיכוניסטים וביקשו ממני להעביר אצלם בתיכון סדנת כתיבה.

ג.
לכל אחד מאיתנו, אני חושב, יש את הסיפורים המכוננים של חייו. הרגעים שהוא מעביר מול עיניו שוב ושוב, מנסה להבין. אלה שניים מהסיפורים שאני מספר לעצמי, מנסה להבין מה קרה. איך הגעתי מהערב ההוא לעבוד בהעברת סדנאות כתיבה. מה השתנה בי (התבגרתי, הקמטים בזוויות העין העמיקו, משהו בי נח מרבצו), מה השתנה בעולם (הפייסבוק קרה לנו, הרשתות החברתיות, הביזור של האינטרנט).

אני עדיין מרגיש שסדנאות כתיבה יכולות להיות גיבוב של שטויות. אני עדיין כועס, בתוך תוכי, כשספרים על כתיבה אומרים לי שאני צריך להתחבר לעצמי, או לרוח היקום, או משתמשים בעולם הניו־אייג' כדי להסביר את התהליכים הנפשיים של היצירה. אני עדיין מתעצבן כשמנחי כתיבה נותנים תרגילים כמו 'כתבו על האוויר' או נותנים שיר ואומרים 'כתבו לו תגובה'. אני מרגיש, כמנחה, שאני צריך להעביר ידע למשתתפים. ידע ברור, מנוסח היטב, שמבוסס על שנות הניסיון שלי ומקצר להם את התהליכים. ידע שיכול לבוא בהוראה ויכול לבוא בליווי. אלה דברים שאני משתדל ליישם בסדנאות שלי שוב ושוב. ובכל זאת הבנתי משהו בשנים האלה, אני חושב, על סדנאות כתיבה ועל כתיבה בכלל. אני אכתוב כאן את חלקם בקצרה, ואולי ארחיב עליהם במיילים אחרים (אם תרצו שארחיב על משהו ספציפי, כתבו לי – אני אשמח):

ד.
הבנתי שכתיבה דורשת כנות. לא רק במובן השטוח, שאפשר לנסח בתור הוראת 'כתבו באמת ובכנות', אלא שכתיבה – שיצירה – דורשת איזושהי כנות פנימית שמשתקפת ביצירה. אנחנו נדרשים להיות מדוייקים ברגש, לתאר את הדברים בדיוק הראוי להם, לא להטות את העולם לכאן או לכאן – פשוט לנסח את הדברים כהווייתם, ולקוות שאנשים יוכלו לראות דרך המילים את העולם שמשתקף בהם. אלה מילים גדולות, אני יודע, אבל זה יותר מאשר השאלה האם הטקסט יצא לנו טוב או לא. זה חלק מהשאלה מה הכתיבה יכולה לעשות לנו; איך אנחנו יכולים להתבונן על החלקים המושתקים, המוסתרים, הכואבים שבתוכינו, ולהעניק להם אור. איך אנחנו יכולים להסתכל על הטוב ולא להפעיל אלף מגננות של ציניות כלפיו.

הבנתי שיש ערך לכתיבה לבני אדם אחרים. לא כי אנחנו יצורים חברתיים מטבענו, אלא כי כתיבה משותפת מצליחה להוציא מאיתנו משהו שלא מתקיים בבדד; להבין שאנחנו מתקשרים את עצמינו כשאנחנו כותבים. שאנחנו מביעים חלק מאיתנו שלא נחשף ביום ביום. לחלק מאיתנו זה הפוך – הם צריכים שקט כדי ליצור. אני, למשל, זקוק לשקט; לא לדבר איתי, לא לבקש, לא לאדם שיחייך וישאל אם אני רוצה עוד קפה. שקט ממשי, אמיתי, כמו שיש רק בבית. אני לא מסוגל לכתוב כשמישהו מאחורי הגב שלי, ולא מסוגל לכתוב בבתי קפה (בלי שקט) או בספריות (בלי קפה). אבל אני לא מדבר רק על הכתיבה, אני מדבר על הפנייה הזו אל הקורא – ההנהרה, ההנגשה, המעבר ביני ובין אדם אחר שקורא עכשיו. זה חלק מהכוח של קבוצה כותבת, שאין לו כמעט תחליף.

הבנתי שיש ערך לזמן ומקום מוגדרים בלו"ז. שזה היה לי מופרך, כמעט, כשהייתי בן 19; המחשבה שיום יבוא ולא יהיה לי זמן. שלא אוכל לקום בבוקר, לדשדש אל הקפה, ולהגיד 'היום אני כותב', כי לא יהיה לי הזמן לכתוב, ואם יהיה לי הזמן, לא יהיה לי מקום שקט לכתוב. לא סתם ההמלצה הראשונה בכל ספרי ההדרכה לכתיבה היא 'קבעו לעצמכם זמן כתיבה'; לפעמים אין ברירה. זו הדרך היחידה לשבת ולכתוב. ולא רק לכתוב, כמובן; לעשות את כל מה שאנחנו רוצים לעשות ולא היה לנו זמן. הנה, לפני כמה ימים התלוננתי למרב שאחת הסדרות שחיבבתי לפני שנה קיבלה עונה נוספת, ושאני לא מצליח להגיע לראות אותה. אתה מקדיש לזה זמן? היא שאלה. וזה נכון, כמובן. יש אלף דברים חשובים יותר, תמיד, שמחכים ליד החלון שנתייחס אליהם.

הבנתי שיש ערך למשוב. לא בגלל שהוא צודק, תמיד, אלא בגלל שהוא מפנה את תשומת הלב שלי לדברים שאולי נעלמו לי מהעין עד כה. זה כמובן משמח מאוד כשאנשים קוראים ומגיבים, אבל משוב אמיתי הוא לא מחמאה ולא ביקורת, הוא פשוט שיקוף של 'איך הטקסט הזה עובד' ו'מה קורה בו', שיקוף שאנחנו לא יכולים לעשות לעצמינו. הבנתי שיש ערך בתרגילים, אפילו תרגילים כמו 'הסתכלו על השמיים וכתבו', מפני שכמה אנחנו כבר מסתכלים על השמיים אם לא אומרים לנו להסתכל. זה נכון לכל תרגיל, כמובן, למרות שיש תרגילים שמוציאים מאיתנו טקסטים טובים ביותר קלות (לרוב אלה יהיו תרגילי צורה קלים. לכתוב בצורה קבועה מראש) ויש תרגילים שאנחנו צריכים להיאבק בהם או שהם משתקים אותנו, אבל גם זה מלמד וגורם לנו להבין משהו על הכתיבה.

ה.
וכך זה ממשיך והולך. אני לומד משהו חדש מכל סדנה, ומנסה משהו חדש בכל סדנה. תרגילים אחרים, סוגי משוב, סיפורים לקרוא בבית ומאמרים לקרוא בקבוצה. אני לא מבטיח למשתתפים אצלי בסדנה לצאת משוררים או סופרים, ואפילו לא אנשי שיווק או כותבים מנוסים. אני מבטיח רק את מה שאני יכול להבטיח: שהם יהיו כנים יותר מול עצמם, שהן ילמדו איך לכתוב דברים אחרים, שהן לא התנסו בהן עד כה. שהכתיבה תחלץ בנפש שלהם דברים ותניע בהם שרירים רדומים שהם לא הכירו ושיהיו איתם אנשים מופלאים לעבור את הדרך הזו יחד. אלה הדברים שקורים בסדנאות שלי, אלה הדברים שאני מלמד; להיפגש עם עצמינו, להקשיב, לדבר עם אנשים אחרים, ולהצליח למצוא לכל הרגשות שלנו מילים.

—-
יש שלש סדנאות שנפתחות אחרי החגים, ולמי שירשם עד יום כיפור (רביעי הבא) תהיה עליהם הנחה משמעותית (200 שקלים הנחה). יש כמובן הנחה לסטודנטים ויש הנחה מיוחדת לבוגרי הסדנאות שלי, וחוץ מכל אלה – יש מבצע על סדנה מקוונת שכבר מתקיימת ואפשר להצטרף אליה.

בואו,
יהודה

(תמונה: מתוך 'ברטון פינק', האחים כהן שיחי')

קורס כתיבת תוכן (מסובסד!) מטעם מעוף

אני לא זוכר אם סיפרתי לכם אבל אם לא אז חבל: בסוף יולי אני מעביר קורס קצר (שלשה מפגשים) על כתיבת תוכן במעוף, ירושלים (ובספטמבר יהיה גם בגוש עציון). זה אחלה קורס שבעולם, המשתתפים שהיו בו בעבר יצאו מרוצים עד הגג, ועכשיו הוא מוצע במחיר מסובסד לאללה. כלומר, ממש. חבל לפספס.

כל הפרטים הטכניים, וגם טופס להשארת פרטים, כאן: https://forms.gle/Umf1JyPaVVxCJsWn8

תספרו לחברים ולחברות ותבואו? בא לי שתבואו. 
יהודה

נבל

איך שנאתי את סקאר כשהייתי ילד, יא אללה. בתיעוב עמוק, ביחד עם שאר נבלי דיסני שם רשעים ירקב: קרואלה דה וויל, אורסולה, גסטון. כולם ארורים. בכל אופן אני מדבר פה על סקאר, ואני רוצה להגיד ששנאתי אותו עוד לפני שהוא השליך את מופסה אל מותו. שנאתי אותו עם הצבועים, וידעתי היטב שהוא רע עוד לפני שהוא הוציא מילה אחת מהפה. רק מהצורה שבה הוא השתעשע בעכבר, אי שם בתחילת הסרט.

זה רגע קטן, אבל הוא מדוייק ברמה שלא תיאמן. הוא מדייק כח, שעשוע וחוסר אכפתיות. אנחנו מבינים שהוא נבל גם, כמובן, בגלל הרעמה שלו (שחורה) וטון הדיבור שלו (סרקסטי), אבל שניהם יכולים להיות מאפיינים של סיידקייק מוצלח. לשעשוע חסר תכלית בעכבר מסכן אין פרשנות אחרת: אנחנו יודעים על ההתחלה שסקאר הוא הרע של הסיפור ושמופסה הוא הטוב, רק בזכות חמש שניות של אנימציה.

ואני פותח כאן את טראומות הילדות שלי מכיון שבשבועות הקרובים אנחנו הולכים לעסוק בדמויות בסדנה המקוונת שלי: אנחנו נדבר על מה מרכיב דמות בסיפור, על דמויות בשירים ואיך הן עובדות, ולמה דמויות בסיפור נראות לנו כאיזו בובה אבל למעשה הן בשר מבשרינו, איך אפשר ליצור גיבורים אהובים ולא פתטיים, ואיך מאפיינים ברגע את הנבל כאיש רע למרות שהוא עדיין לא עשה כלום. ארבעה מפגשים על דמויות. איזה כיף!

והכי חשוב: לכבוד שבוע הספר יש חתיכת הנחה על הסדנה המקוונת: 95 שקלים במקום 155 שקלים. אם אתם מחפשים סדנה שתתן לכם השראה, כלים, מוטיבציה וקבוצה – אפשר להפסיק לחפש. בואו 

 

להצטרפות: https://app.icount.co.il/m/07bfa

שאלות ותשובות על הסדנה המקוונת

שאלות ותשובות על הסדנה המקוונת, מאת איש ששתה הרבה יותר מדי קפה ולא מצליח לשנו"צ.

– מה זה סדנה מקוונת?
זו סדנת כתיבה לאנשים ונשים שלא יכולים (או יכולות) להשתתף בסדנה ממשית, או כי אין להם כסף, או כי אין להם זמן, או כי הם לא אוהבים לכתוב, או כי הן גרות בשבדיה.

היא מתרחשת בשידור חי, וירטואלי, פעם בשבוע, וכוללת קריאה משותפת של יצירות ספרות (את חלקן – סיפורים ארוכים או ספרים – תקבלו ותקראו לפני המפגש) ולימוד, שיחה ותרגילים וקבוצה לדיונים ולפרסם בה ולקבל משוב.

– מה הקטע של סדנת כתיבה לאנשים שלא אוהבים לכתוב?
טוב, לא חייבים לכתוב, כן? בגלל המבנה שלה, הסדנה תעבוד גם לאנשים שסתם מחפשים שיעור ספרות או משהו עם קצת רוח בחיים. אבל כדאי לכתוב, זה עושה טוב לנפש.

– כמה זמן כל מפגש?
אין זמן קבוע. התכנון הוא בין חצי שעה לשעה. אולי זה יהיה יותר. תלוי בכם, בעצם.

– כמה זמן הסדנה?
כמה שבא לך.

– נו, ברצינות.
ברצינות. היא בנויה כמו מנוי לעיתון. אפשר להצטרף בכל שלב ולפרוש בכל שלב. מבוססת על תשלום חודשי שאפשר להפסיק בכל רגע שבא לך.

– אז למה להירשם עכשיו?
כי היא במחיר השקה שווה במיוחד.

– כמה היא עולה?
95 שקלים. כולל מע"מ. מחיר השקה. בזמן הקרוב המחיר יעלה למחיר הקבוע.

– מה ההבדל בינה ובין סדנה אמיתית?
המשוב, הקבוצה, הדיונים, ובעיקר הדרך. לסדנה אמיתית יש נקודת סיום ששונה מנקודת הפתיחה. היא בנויה ככה שעוברים בה תהליך. לסדנה המקוונת אין את היומרה הזו.

– מתי מתחילים? 
מחר.

– אפשר להצטרף בהמשך?
כן, אבל המחיר יעלה מתישהו.

– אם אני קומונרית ולא פנויה בשלישי בערב, מה עושים?
הכל מוקלט, מתועד, ונשלח אלייך עם סיום המפגש.

– נרשמו לסדנה הזו כבר אנשים?
כן. לא מעט, אפילו. יש איזו התרגשות סביבה, אז זה נחמד.

– מה יהיה עם הקפה?
אני אשלח מתכון סודי לקפה שאפשר להכין בבית. ספויילר: קחו קפה שחור, תוסיפו מים רותחים. לרוויה.

– יהיה כיף?
מאוד.

– איפה נרשמים?
כאן: https://yehuda.ravpage.co.il/online

– יש לי עוד שאלה חשובה ממש שלא ענית לה עדיין!
מוזמנת או מוזמן לשאול בתגובות.

סדנאות חדשות לכבוד האביב (כולל אחת מקוונת!)

איזה כיףףףףףףףףףףףףף לפתוח את ההרשמה לסדנאות הקיץ!

אבל מה, תקשיבו, יש המון פרוייקטים חדשים ודברים מעניינים אז בסך הכל יש רק שתי סדנאות ממשיות בסבב הזה. כלומר 25 מקומות. שלושים מקסימום. זה הכל.

ההרשמה המוקדמת תסתיים בסוף השבוע הזה, ואיתה הנחה של 150 שקלים. אם אתם סטודנטים או חיילות, מדרשיסטיות או בני שירות – הרווחתם, יש לכן כפל הנחות! דברו איתי לפרטים.

זה הכל. הנה קישור להרשמה. הסבב הבא יתקיים רק אחרי חגי תשרי (בקיץ יש סדנאות ממוקדות וימי עיון). דוגרי, חבל לפספס. יאללה, תייגו חברה טובה שתבוא איתכן, ובואו.

https://yehuda.ravpage.co.il/registration

 

ואני שמח להכריז על הסדנה המקוונת החדשה והזולה שלי, שהיא מהממת ממש ואפשר לקרוא עליה עוד המון כאן:

https://yehuda.ravpage.co.il/online

(אלה שני לינקים שונים :))

 

יאללה נתראה

יהודה

מה עומד לקרות בקורס המקוון 'יסודות הטקסט'?

(אם אתם מחפשים את דף הרכישה, הוא כאן)

בואו נתחיל מההתחלה

למדתם לכתוב בכיתה א'. או בגן חובה. או לפני, אם יצא ככה, או אחרי, אם יצא אחרת. בכל אופן, חיברתם אות לאות וזה יצר מילה, והמילה יצרה משפט, ואתם יודעים לכתוב בלי שגיאות כתיב (הלוואי), אבל עדיין משהו חסר. כלומר, בידע. אתם יודעים לכתוב בתבנית של מכתב, אבל לא יודעים למה תבנית של מכתב נראית ככה, ומה קורה אם משנים את הסדר של הפסקאות, ואיך בכלל יוצרים חלוקה לפסקאות. ואולי גם את זה אתם לא יודעים, רק יודעים שאתם רוצים לכתוב טוב יותר, אבל אין לכם מושג איך משפרים את הכתיבה שלכם. לא את היצירתיות, לא את הסיפורים, רק את הכתיבה.

יסודות הטקסט

האמת היא שלכתיבת טקסט יש היגיון פנימי. האמת היא שכמו שלציור יש תיאוריות של קומפוזיציה, של צבעים ושל טקסטורות, וכמו שלמוזיקה יש תיאוריה, ככה גם לטקסטים יש תיאוריה. היא די ארוכה ודי מסובכת ומורכבת, אבל העקרונות שלה הם יחסית פשוטים, אינטואיטיביים ובעיקר יעילים. כשמבינים מה אנחנו עושים בכתיבה, אפשר ליישם את זה על כל טקסט בעולם: על סיפורים, על פוסטים, על מאמרים אקדמיים, על רשומות בבלוג, על טורים בעיתון ועל ברושור של מוצרים. זה עובד תמיד (חוץ, אולי, מבשירה, אבל זה בסוגריים), כי זה לא התוכן, זו הצורה.

קורס מקוון

התעסקתי בנושא הזה המון: לימדתי תיכוניסטים איך לכתוב מאמרים, עזרתי לסטודנטים, ייעצתי לעסקים שפרסמו את עצמם בפייסבוק, כתבתי ברושורים ליזמיות והעברתי קורסים בנושא למגוון רחב של אנשים. בניסיון להנגיש את הידע הזה, צמצמתי את העקרונות לארבעה שיעורים בסיסיים. זה לא כל התיאוריה, אבל זה בהחלט הבסיס שלה.

אני אעביר את השיעורים האלה בשידור מקוון, והשיעורים יוקלטו כך שתוכלו לשמוע אותם אחר כך, בכל זמן או שעה שתתאים. חוץ מהשיעורים, תהיה קבוצת פייסבוק יעילה שתלווה את הקורס ואת התרגילים, תוסיף טיפים ותאפשר שאילת שאלות, כדי להפיק מכל הקורס הזה את המרב. הקבוצה הזו היא אחד הדברים החשובים בקורס, ואני ממליץ להירשם גם אם השעה לא מתאימה לכם בול – תקשיבו באיזו שעה שנוחה לכם. הקבוצה המלווה היא משהו שלא יחזור בקרוב.

על מה תדבר?

ארבעה מפגשים, אמרנו.

המפגש הראשון יתן בסיס, יסביר מה זה טקסט, על ההבדל בין תודעת כותב ותודעת קורא, ועל החיבור ביניהם.

המפגש השני יעסוק במילה המסתורית 'ערך' ומה זה בכלל. יסביר למה טקסטים שיווקיים מסויימים עושים לנו תחושה רעה בבטן, איך יוצרים ערך לקורא, איך דואגים שהטקסט יתפתח ויעניין, ומה הוא 'חוק הוספת הערך' החשוב לכל כותב, כולל כותבי שירה.

המפגש השלישי יעסוק במיקוד. נדבר על נושא ועל נשוא, על פעלים ותארים, על היכולת להגדיר על מה אנחנו מדברים ואיך המיקוד והספציפיות נוגעים בכל נקודה בטקסט, כולל שמו של בעל המכולת שמכר לכם מסטיק אתמול.

המפגש הרביעי יעסוק במה שגורם לטקסט להישמע טוב יותר. נדבר על סדר, תבניות ולכידות. על חוק הכפל וחוק השליש. איך יוצרים מקצב. איך אמורה להיראות פסקה טובה, ולמה כל הכותבים השיווקיים כותבים שלש מילים בשורה.

זהו. זה לא כל התיאוריה, כאמור, אבל זה בהחלט הרבה.

האם אני אדע לכתוב טוב מיד אחר כך?

לא יודע. זה לא תלוי בי. כמו נגינה וציור – כמו כל מיומנות, למעשה – לא מספיק להבין, צריך לתרגל. אבל כן, אני מבטיח, אם תתרגלו את העקרונות האלה, הכתיבה שלכם תשתפר באופן משמעותי.

חשוב לי להגיד שזה קורס, לא סדנה: המטרה היא לא ליצור חוויה, אלא להעביר כמה שיותר ידע בכמה שפחות זמן.אני אתן תרגילים פה ושם וגם נתרגל ביחד תרגילים קטנים. אבל עיקר התרגול הוא באחריות שלכם או שלכן.

על אותו העיקרון, הקורס לא מתאים למי שרק מתגעגע לכתיבה ורוצה לעשות 'משהו', כל דבר. כלומר, הוא מתאים, כי הוא עוסק בכתיבה, אבל בשביל זה עדיף להצטרף לסדנה ממשית, עם קבוצה אמיתית ועם תרגילים אישים. הקורס, כאמור, מיועד להעביר ידע על כתיבה. בהתאמה, הוא יהיה דחוס ומלא בתוכן אמיתי. יכול להיות שזה יהיה אפילו קצת דחוס מדי – אל תחששו, תוכלו לחזור על הקורס תמיד.

למה לי להירשם עכשיו?

קודם כל, בגלל שזו הפעם הראשונה של הקורס הזה בצורה מקוונת, אני נותן הנחה של 270 שקלים – קצת יותר משליש מחיר. ההנחה הזו לא תחזור. תוכלו, כמובן, לרכוש את הקורס בצורה מקוונת בהמשך, אבל הניסיון מראה שחלק משמעותי מהקורס הוא הקבוצה, ההמשכיות והשיחה בין שיעור לשיעור. זה מאוד עוזר להתחיל ולסיים, להבין מה לא הבנתי ומה כן, וכמובן – לקבל משוב קבוצתי. שווה, תאמינו לי.

איך נרשמים?

כאן.

עוד שאלות? כתבו לי בתגובות או בפרטי, אני אשמח לענות.

יהודה

מה זה בעצם טקסט? | קורס מקוון חדש!

כולנו כותבים, או כותבות, ואנחנו עושים את זה כמעט בטבעיות מהרגע שלמדנו לכתוב. אבל יש כמה עקרונות בסיסיים שאף פעם לא לימדו אותנו: מה זה טקסט? מה גורם לו להיות מובן? מה גורם לו הישמע או להיקרא טוב יותר? איך עושים אותו מדויק ויעיל? העקרונות האלה מובילים כל טקסט בעולם, כמו שלכל צייר בעולם יש ידע על קומפוזיציה ועל שילוב צבעים, ולמרות שאפשר לכתוב בלעדיהם – אחרי שמבינים אותם אפשר להבין מה עושים עם הטקסט. כאמור, זה קורס מבוא, לא קורס פרקטי, אבל למרות זאת – בכל מקום שאפשר להכניס עיקרון או טיפ פרקטי, הוא יכנס.
ביום שני בעוד שבוע וחצי נפתח הקורס המקוון שלי בנושא: ממוקד, יעיל, מלא בטיפים, ובעיקר בעיקר – נותן את הבסיס, כדי שתוכלו להמשיך ממנו. אה, ולכבוד הסבב הראשון יש הנחה של שליש מהמחיר!

הנה, תראו את הסילבוס:
המפגש הראשון יהווה, ברובו, הוא יעסוק ב'מה זה טקסט', בהבנה שטקסט הוא תקשורת, ובחיבור בין השניים.
המפגש השני יעסוק בערך ובמשמעות, וידבר על חוק הוספת הערך, על ערך ידע ועל ערך רגשי.
המפגש השלישי יעסוק במיקוד, נדבר גם על מיקוד של נושא אבל גם (קצת) על מיקוד של תיאורים או של אמירה.
המפגש הרביעי יעסוק בלכידות, ובו נדבר על הדרך שלנו לבנות משפטים ולגרום לטקסט להישמע טוב יותר.
אלה תכנים שאני מעביר כבר כמה שנים. הם הועברו לפרסומאים, לבעלי עסקים, לאקדמאיות, לרבנים, לתלמידי תיכון, למשוררים ולסופרות. פעמיים בשבוע לפחות אני מקבל הודעה או מייל מאחד המשתתפים בסדנאות האלה, מספרים לי איך זה שינה להם את הכתיבה. זה לא קורס עם כמה כלים פרקטיים ותרגול: זה הידע האמיתי. מה שאתם מחפשים כדי להבין מה אתם עושים כשאתם כותבים. תאמינו לי, זה עובד.
יודעים מה, אל תאמינו לי. תשאלו את בוגרי הסדנאות בקבוצה; זה עובד.

משהו קורה

(אני מנסה לכתוב משהו על הסדנאות שלי, כותב ומוחק וכותב ומוחק. כתבתי אתמול ארבע פסקאות, מחקתי אותן הבוקר. כל דבר שאני כותב נראה לי קצת כמו יוהרה או קצת כמו פרסומת או קצת כמו משהו לא מדויק, לא ממש נוגע בנקודה. אני מפרסם אותן כאן בכל זאת. כי זה בלוג, לא פייסבוק.

בכל אופן, זה הזכיר לי שמשתתפים שואלים אותי לפעמים אם זה לא מפחיד לפרסם סיפורים או קטעים. ואני אומר כן, זה מפחיד לפרסם, מה אפשר לעשות. אבל אני לא אומר להם (אלא אם כן הם שואלים) שאני לא מעז לכתוב סיפורים בגוף ראשון כי זה מרגיש לי אישי מדי, ולא מעז לכתוב על דברים שהם יותר מדי אני כי זה מרגיש לי חשוף מדי, ושכל הסיפור הזה, הסיפור של הכתיבה והפרסום, הוא מין דיאלוג אינסופי שאין דרך לצאת ממנו כמו שצריך.

הנה, אני יושב כבר יום שלם ומנסה לכתוב משהו על הסדנאות, ולא מצליח. מפרסם אותו כבר פעמיים, מתלבט ואז מוחק מהפייסבוק. אני מפחד. אבל אני אפרסם את זה בכל זאת).

אני חושב שזה הסבב הראשון שאני מנסה לעשות בסדנאות את מה שאני רוצה לעשות בסדנאות, ולא את מה שאני חושב שהמשתתפים מצפים לקבל. אני לא בטוח מה, בעצם, המשתתפים מצפים לקבל (מעבר למשוב) וחושב שבאופן כללי הסדנאות הקודמות היו טובות לא פחות, לפחות בשביל המשתתפים, אבל משהו קורה לי כרגע, ואני עושה את מה שבא לי, כלומר מדבר עם המשתתפים בכנות על תהליכים יצירתיים ועל הדברים המעניינים באמת שקורים ביצירה או בכתיבה או בשניהם.

קראנו, למשל, את 'טבעו של הכיף' של דיוויד פוסטר וואלס, ודיברנו על נבירה רגשית. על היכולת לעצור רגע אחד בחיים האלה ולהתבונן בעצמך בכנות, עד לשד העצם, עד כמה זה מפחיד לדעת את הלשד, ועד כמה זה מפחיד לפרסם אותו, ובכל זאת – עד כמה זה מנחם לדעת שלכל בני האדם יש לשד עצם זהה ובכל זאת כולנו שונים.

זה נשמע בנאלי, אבל זה לא. אולי כי כל האמיתות הגדולות הן בנאליות, אולי כי הסוד הוא לא רק להגיד 'תתבוננו פנימה' אלא ללכת את הצעד הזה בפיכחון. אבל משום מה יש לי פתאום התחושה כאילו משהו קורה בסדנאות האלה שלא תכננתי, שלא אני מנחה אותו, שהן מקבלות איזה חיים משל עצמן, ופתאום בכל סיפור או קטע שנכתב יש איזה רגע שאני אומר לעצמי פאק, זה אמיתי. זה לא רק ללמוד טכניקה או צורה, מישהו באמת יצק פה את נפשו. יש פה אמת בוערת בדבר הזה. איך מטפלים בה עכשיו בידיים חשופות.

זהו לעכשיו. אני יודע שזה לא מנוסח או מובן. מה אפשר לעשות.

קורס סטוריטלינג קצר ומקוון

הקורס המקוון שלי לא הולך ללמד אתכם הכל על סטוריטלינג, אבל הוא בהחלט הולך להסביר כמה דברים בסיסיים:

– מה זה סיפור, בעצם, ולמה תסריטאים ואנשי שיווק משתמשים במילה הזו בצורה שונה
– מה גורם לאנשים לקרוא סיפורים יותר מאשר טקסטים רגילים
– איך אפשר להשתמש בסיפורים בהרצאות, בפוסטים ובפרסומות
– איך בונים סיפור חברה או סיפור מוצר, ולמה זה שונה מבניית פרסומת רגילה
– מה ההבדל בין סיפור ובין דוגמה, ולמה עדיף להבין משהו מסיפור מאשר להדגים משהו באמצעות סיפור
– איך נותנים את התחושה שהסיפור 'אמיתי'.
– איך מוצאים רעיונות לסיפורים ומעבדים אותם לצרכים שלנו
– איך יוצרים הזדהות עם הסיפור ומעבירים באמצעותו רגש

האם זה מתאים רק לעסקים? 
לא, ממש לא. זה מתאים לכל מי שרוצה לדעת לספר סיפור: מרצות, פובלציסטים, תסריטאיות, פרסומאים ויוצרות משחקי מחשב.

מה קורה אם הזמן (שני בבוקר) לא מתאים לי?
אין בעיה. זה קורס מקוון. תוכל להשלים את ההקלטה בכל זמן שבא לך.

למה בעצם עדיף להשתתף בקורס ולא לקנות את ההקלטה אחר כך?
כי הקורס כולל קבוצת פייסבוק מלווה, תרגילים שבונים את המעבר משיעור לשיעור, מאפשר לשאול שאלות, להציף קשיים שיש לך באופן אישי ולקבל תשובות פרטניות.

אם אני רוצה להיות סופר, הקורס מתאים לי?
האמת? לא. הקורס לא יתעסק בבניית עולם, בצירי עלילה, בעומק רגשי או בבניית דמויות מושלמת. בשביל זה יהיו קורסים וסדנאות בהמשך.

יש משוב אישי?
אני אשתדל לתת משוב לכולם בקבוצה המלווה, אבל לא יכול להתחייב על זה. אם רוצים משוב מפורט (בעיקר על תרגיל הסיום), אפשר לקנות אותו בנוסף.

מתי מתחילים? 
ביום שני הבא. מי שכבר נרשם, יקבל מייל מפורט במהלך יום שלישי.

הבנתי שזו קבוצת פילוט, מה זה אומר?
את התכנים העברתי כבר עשרות פעמים, אבל פרונטלית. זו הפעם הראשונה שאני מעביר אותם באופן מקוון. זה אומר שיש דברים שאני אצטרך ללמוד במעבר הזה שבין הממשי ובין המקוון, ולכן הקורס מוצע בהנחה משמעותית.

כמה משמעותית?
תזינו קוד קופון 'pilot' בעמוד המכירה, ותגלו 

כאן נרשמים

מוזמנים לשאול כל שאלה – אשמח לענות.

הרשמה לסדנאות הכתיבה | ינואר 2019

עדכון: ההרשמה נסגרה. אני אשמח לראות אתכם ואתכן בסדנאות הבאות!

היי, איזה כיף שאתם ואתן כאן! זה ממש משמח אותי 🙂

גשם בחוץ. וואי וואי, איזה גשם. אני יושב מול המחשב עם כוס תה (ירוק, עם לימון) וכותב לכם את הפרטים על הסדנאות, ובתוך הלב יש איזו הצטמררות קטנה של עונג – סדנאות חורף, איזה דבר נעים זה לשבת ולכתוב כשבחוץ גשם וריח חריף חריף של אדמה לחה ושל רחוב רחוץ.

iconfinder_19_2388601

בקיצור, מה אני מתפייט. לעניינים;  זה דף הרישום לסדנאות ינואר בירושלים ובתל אביב. יהיו כאן קצת פרטים טכניים וקישור להרשמה ולתשלום. לכל השאלות הכלליות, כמו 'מה ההבדל בין הסדנאות' ו'האם אמצא שם את אהבת חיי' ו'מדוע אינך משתמש בדימויים של שעוני חול' – יש דף ייעודי ומפורט, והוא כאן. אפשר גם לשלוח אלי הודעת וואטסאפ, כאן.

iconfinder_6_2388608

הסדנאות שנפתחות בקרוב הן:

‏‏לכידה.JPG

בשביל להירשם ולשלם צריך למלא את הטופס, לשלוח אותו ואז לעבור לתשלום – וללחוץ על התמונה עם שם הסדנה שאת או אתה רוצה (המחיר יופיע בדף התשלום. שימו לב שלכל סדנה – מחיר שונה):

לא ניתן להירשם כרגע, ההרשמה נסגרה

 

(מגיעה לך הנחה? לא בטוח מה יהיה ואם זה שווה את הכסף? רוצה סתם לדבר על החיים?
דברו איתי כאן)
iconfinder_15_2388602

עוד קצת פרטים טכניים:
  • כל הסדנאות אורכות עשרה מפגשים.
  • כל הסדנאות מתחילות בשבוע של ה6.1.19, אלא אם כן ההרשמה לא תתמלא ואז הן יתחילו כשההרשמה תתמלא – סיכוי סביר שבשבוע שאחרי.
  • יש חניונים ליד המקומות בהם הסדנה מתקיימת, ושניהם ליד צירים ראשיים יחסית עם מגוון של תחבורה ציבורית.
  • הזמן של כל הסדנאות יכול לנוע ברבע שעה עד חצי שעה לכאן או לכאן, תלוי בקבוצה.
  • המקום בכל הסדנאות, למעט הסדנה בשני בבוקר בתל אביב, מוגבל ל15 איש ואשה.
  • ההרשמה נכנסת לתוקף ומחייבת – אותי ואתכם – רק עם התשלום. זאת אומרת שהמקום שלכם ישמר רק עם התשלום. תוכלו להתחרט ולבטל עד אחרי השיעור הראשון (כולל), ואני אחזיר את התשלום בניכוי חמישה עשר אחוזים.

iconfinder_13_2388604

מחכה לראות אותך כבר!

יהודה

________

(האייקונים היפים? הם של MARTA KONYK)