מה עומד לקרות בקורס המקוון 'יסודות הטקסט'?

(אם אתם מחפשים את דף הרכישה, הוא כאן)

בואו נתחיל מההתחלה

למדתם לכתוב בכיתה א'. או בגן חובה. או לפני, אם יצא ככה, או אחרי, אם יצא אחרת. בכל אופן, חיברתם אות לאות וזה יצר מילה, והמילה יצרה משפט, ואתם יודעים לכתוב בלי שגיאות כתיב (הלוואי), אבל עדיין משהו חסר. כלומר, בידע. אתם יודעים לכתוב בתבנית של מכתב, אבל לא יודעים למה תבנית של מכתב נראית ככה, ומה קורה אם משנים את הסדר של הפסקאות, ואיך בכלל יוצרים חלוקה לפסקאות. ואולי גם את זה אתם לא יודעים, רק יודעים שאתם רוצים לכתוב טוב יותר, אבל אין לכם מושג איך משפרים את הכתיבה שלכם. לא את היצירתיות, לא את הסיפורים, רק את הכתיבה.

יסודות הטקסט

האמת היא שלכתיבת טקסט יש היגיון פנימי. האמת היא שכמו שלציור יש תיאוריות של קומפוזיציה, של צבעים ושל טקסטורות, וכמו שלמוזיקה יש תיאוריה, ככה גם לטקסטים יש תיאוריה. היא די ארוכה ודי מסובכת ומורכבת, אבל העקרונות שלה הם יחסית פשוטים, אינטואיטיביים ובעיקר יעילים. כשמבינים מה אנחנו עושים בכתיבה, אפשר ליישם את זה על כל טקסט בעולם: על סיפורים, על פוסטים, על מאמרים אקדמיים, על רשומות בבלוג, על טורים בעיתון ועל ברושור של מוצרים. זה עובד תמיד (חוץ, אולי, מבשירה, אבל זה בסוגריים), כי זה לא התוכן, זו הצורה.

קורס מקוון

התעסקתי בנושא הזה המון: לימדתי תיכוניסטים איך לכתוב מאמרים, עזרתי לסטודנטים, ייעצתי לעסקים שפרסמו את עצמם בפייסבוק, כתבתי ברושורים ליזמיות והעברתי קורסים בנושא למגוון רחב של אנשים. בניסיון להנגיש את הידע הזה, צמצמתי את העקרונות לארבעה שיעורים בסיסיים. זה לא כל התיאוריה, אבל זה בהחלט הבסיס שלה.

אני אעביר את השיעורים האלה בשידור מקוון, והשיעורים יוקלטו כך שתוכלו לשמוע אותם אחר כך, בכל זמן או שעה שתתאים. חוץ מהשיעורים, תהיה קבוצת פייסבוק יעילה שתלווה את הקורס ואת התרגילים, תוסיף טיפים ותאפשר שאילת שאלות, כדי להפיק מכל הקורס הזה את המרב. הקבוצה הזו היא אחד הדברים החשובים בקורס, ואני ממליץ להירשם גם אם השעה לא מתאימה לכם בול – תקשיבו באיזו שעה שנוחה לכם. הקבוצה המלווה היא משהו שלא יחזור בקרוב.

על מה תדבר?

ארבעה מפגשים, אמרנו.

המפגש הראשון יתן בסיס, יסביר מה זה טקסט, על ההבדל בין תודעת כותב ותודעת קורא, ועל החיבור ביניהם.

המפגש השני יעסוק במילה המסתורית 'ערך' ומה זה בכלל. יסביר למה טקסטים שיווקיים מסויימים עושים לנו תחושה רעה בבטן, איך יוצרים ערך לקורא, איך דואגים שהטקסט יתפתח ויעניין, ומה הוא 'חוק הוספת הערך' החשוב לכל כותב, כולל כותבי שירה.

המפגש השלישי יעסוק במיקוד. נדבר על נושא ועל נשוא, על פעלים ותארים, על היכולת להגדיר על מה אנחנו מדברים ואיך המיקוד והספציפיות נוגעים בכל נקודה בטקסט, כולל שמו של בעל המכולת שמכר לכם מסטיק אתמול.

המפגש הרביעי יעסוק במה שגורם לטקסט להישמע טוב יותר. נדבר על סדר, תבניות ולכידות. על חוק הכפל וחוק השליש. איך יוצרים מקצב. איך אמורה להיראות פסקה טובה, ולמה כל הכותבים השיווקיים כותבים שלש מילים בשורה.

זהו. זה לא כל התיאוריה, כאמור, אבל זה בהחלט הרבה.

האם אני אדע לכתוב טוב מיד אחר כך?

לא יודע. זה לא תלוי בי. כמו נגינה וציור – כמו כל מיומנות, למעשה – לא מספיק להבין, צריך לתרגל. אבל כן, אני מבטיח, אם תתרגלו את העקרונות האלה, הכתיבה שלכם תשתפר באופן משמעותי.

חשוב לי להגיד שזה קורס, לא סדנה: המטרה היא לא ליצור חוויה, אלא להעביר כמה שיותר ידע בכמה שפחות זמן.אני אתן תרגילים פה ושם וגם נתרגל ביחד תרגילים קטנים. אבל עיקר התרגול הוא באחריות שלכם או שלכן.

על אותו העיקרון, הקורס לא מתאים למי שרק מתגעגע לכתיבה ורוצה לעשות 'משהו', כל דבר. כלומר, הוא מתאים, כי הוא עוסק בכתיבה, אבל בשביל זה עדיף להצטרף לסדנה ממשית, עם קבוצה אמיתית ועם תרגילים אישים. הקורס, כאמור, מיועד להעביר ידע על כתיבה. בהתאמה, הוא יהיה דחוס ומלא בתוכן אמיתי. יכול להיות שזה יהיה אפילו קצת דחוס מדי – אל תחששו, תוכלו לחזור על הקורס תמיד.

למה לי להירשם עכשיו?

קודם כל, בגלל שזו הפעם הראשונה של הקורס הזה בצורה מקוונת, אני נותן הנחה של 270 שקלים – קצת יותר משליש מחיר. ההנחה הזו לא תחזור. תוכלו, כמובן, לרכוש את הקורס בצורה מקוונת בהמשך, אבל הניסיון מראה שחלק משמעותי מהקורס הוא הקבוצה, ההמשכיות והשיחה בין שיעור לשיעור. זה מאוד עוזר להתחיל ולסיים, להבין מה לא הבנתי ומה כן, וכמובן – לקבל משוב קבוצתי. שווה, תאמינו לי.

איך נרשמים?

כאן.

עוד שאלות? כתבו לי בתגובות או בפרטי, אני אשמח לענות.

יהודה

מה זה בעצם טקסט? | קורס מקוון חדש!

כולנו כותבים, או כותבות, ואנחנו עושים את זה כמעט בטבעיות מהרגע שלמדנו לכתוב. אבל יש כמה עקרונות בסיסיים שאף פעם לא לימדו אותנו: מה זה טקסט? מה גורם לו להיות מובן? מה גורם לו הישמע או להיקרא טוב יותר? איך עושים אותו מדויק ויעיל? העקרונות האלה מובילים כל טקסט בעולם, כמו שלכל צייר בעולם יש ידע על קומפוזיציה ועל שילוב צבעים, ולמרות שאפשר לכתוב בלעדיהם – אחרי שמבינים אותם אפשר להבין מה עושים עם הטקסט. כאמור, זה קורס מבוא, לא קורס פרקטי, אבל למרות זאת – בכל מקום שאפשר להכניס עיקרון או טיפ פרקטי, הוא יכנס.
ביום שני בעוד שבוע וחצי נפתח הקורס המקוון שלי בנושא: ממוקד, יעיל, מלא בטיפים, ובעיקר בעיקר – נותן את הבסיס, כדי שתוכלו להמשיך ממנו. אה, ולכבוד הסבב הראשון יש הנחה של שליש מהמחיר!

הנה, תראו את הסילבוס:
המפגש הראשון יהווה, ברובו, הוא יעסוק ב'מה זה טקסט', בהבנה שטקסט הוא תקשורת, ובחיבור בין השניים.
המפגש השני יעסוק בערך ובמשמעות, וידבר על חוק הוספת הערך, על ערך ידע ועל ערך רגשי.
המפגש השלישי יעסוק במיקוד, נדבר גם על מיקוד של נושא אבל גם (קצת) על מיקוד של תיאורים או של אמירה.
המפגש הרביעי יעסוק בלכידות, ובו נדבר על הדרך שלנו לבנות משפטים ולגרום לטקסט להישמע טוב יותר.
אלה תכנים שאני מעביר כבר כמה שנים. הם הועברו לפרסומאים, לבעלי עסקים, לאקדמאיות, לרבנים, לתלמידי תיכון, למשוררים ולסופרות. פעמיים בשבוע לפחות אני מקבל הודעה או מייל מאחד המשתתפים בסדנאות האלה, מספרים לי איך זה שינה להם את הכתיבה. זה לא קורס עם כמה כלים פרקטיים ותרגול: זה הידע האמיתי. מה שאתם מחפשים כדי להבין מה אתם עושים כשאתם כותבים. תאמינו לי, זה עובד.
יודעים מה, אל תאמינו לי. תשאלו את בוגרי הסדנאות בקבוצה; זה עובד.

משהו קורה

(אני מנסה לכתוב משהו על הסדנאות שלי, כותב ומוחק וכותב ומוחק. כתבתי אתמול ארבע פסקאות, מחקתי אותן הבוקר. כל דבר שאני כותב נראה לי קצת כמו יוהרה או קצת כמו פרסומת או קצת כמו משהו לא מדויק, לא ממש נוגע בנקודה. אני מפרסם אותן כאן בכל זאת. כי זה בלוג, לא פייסבוק.

בכל אופן, זה הזכיר לי שמשתתפים שואלים אותי לפעמים אם זה לא מפחיד לפרסם סיפורים או קטעים. ואני אומר כן, זה מפחיד לפרסם, מה אפשר לעשות. אבל אני לא אומר להם (אלא אם כן הם שואלים) שאני לא מעז לכתוב סיפורים בגוף ראשון כי זה מרגיש לי אישי מדי, ולא מעז לכתוב על דברים שהם יותר מדי אני כי זה מרגיש לי חשוף מדי, ושכל הסיפור הזה, הסיפור של הכתיבה והפרסום, הוא מין דיאלוג אינסופי שאין דרך לצאת ממנו כמו שצריך.

הנה, אני יושב כבר יום שלם ומנסה לכתוב משהו על הסדנאות, ולא מצליח. מפרסם אותו כבר פעמיים, מתלבט ואז מוחק מהפייסבוק. אני מפחד. אבל אני אפרסם את זה בכל זאת).

אני חושב שזה הסבב הראשון שאני מנסה לעשות בסדנאות את מה שאני רוצה לעשות בסדנאות, ולא את מה שאני חושב שהמשתתפים מצפים לקבל. אני לא בטוח מה, בעצם, המשתתפים מצפים לקבל (מעבר למשוב) וחושב שבאופן כללי הסדנאות הקודמות היו טובות לא פחות, לפחות בשביל המשתתפים, אבל משהו קורה לי כרגע, ואני עושה את מה שבא לי, כלומר מדבר עם המשתתפים בכנות על תהליכים יצירתיים ועל הדברים המעניינים באמת שקורים ביצירה או בכתיבה או בשניהם.

קראנו, למשל, את 'טבעו של הכיף' של דיוויד פוסטר וואלס, ודיברנו על נבירה רגשית. על היכולת לעצור רגע אחד בחיים האלה ולהתבונן בעצמך בכנות, עד לשד העצם, עד כמה זה מפחיד לדעת את הלשד, ועד כמה זה מפחיד לפרסם אותו, ובכל זאת – עד כמה זה מנחם לדעת שלכל בני האדם יש לשד עצם זהה ובכל זאת כולנו שונים.

זה נשמע בנאלי, אבל זה לא. אולי כי כל האמיתות הגדולות הן בנאליות, אולי כי הסוד הוא לא רק להגיד 'תתבוננו פנימה' אלא ללכת את הצעד הזה בפיכחון. אבל משום מה יש לי פתאום התחושה כאילו משהו קורה בסדנאות האלה שלא תכננתי, שלא אני מנחה אותו, שהן מקבלות איזה חיים משל עצמן, ופתאום בכל סיפור או קטע שנכתב יש איזה רגע שאני אומר לעצמי פאק, זה אמיתי. זה לא רק ללמוד טכניקה או צורה, מישהו באמת יצק פה את נפשו. יש פה אמת בוערת בדבר הזה. איך מטפלים בה עכשיו בידיים חשופות.

זהו לעכשיו. אני יודע שזה לא מנוסח או מובן. מה אפשר לעשות.

קורס סטוריטלינג קצר ומקוון

הקורס המקוון שלי לא הולך ללמד אתכם הכל על סטוריטלינג, אבל הוא בהחלט הולך להסביר כמה דברים בסיסיים:

– מה זה סיפור, בעצם, ולמה תסריטאים ואנשי שיווק משתמשים במילה הזו בצורה שונה
– מה גורם לאנשים לקרוא סיפורים יותר מאשר טקסטים רגילים
– איך אפשר להשתמש בסיפורים בהרצאות, בפוסטים ובפרסומות
– איך בונים סיפור חברה או סיפור מוצר, ולמה זה שונה מבניית פרסומת רגילה
– מה ההבדל בין סיפור ובין דוגמה, ולמה עדיף להבין משהו מסיפור מאשר להדגים משהו באמצעות סיפור
– איך נותנים את התחושה שהסיפור 'אמיתי'.
– איך מוצאים רעיונות לסיפורים ומעבדים אותם לצרכים שלנו
– איך יוצרים הזדהות עם הסיפור ומעבירים באמצעותו רגש

האם זה מתאים רק לעסקים? 
לא, ממש לא. זה מתאים לכל מי שרוצה לדעת לספר סיפור: מרצות, פובלציסטים, תסריטאיות, פרסומאים ויוצרות משחקי מחשב.

מה קורה אם הזמן (שני בבוקר) לא מתאים לי?
אין בעיה. זה קורס מקוון. תוכל להשלים את ההקלטה בכל זמן שבא לך.

למה בעצם עדיף להשתתף בקורס ולא לקנות את ההקלטה אחר כך?
כי הקורס כולל קבוצת פייסבוק מלווה, תרגילים שבונים את המעבר משיעור לשיעור, מאפשר לשאול שאלות, להציף קשיים שיש לך באופן אישי ולקבל תשובות פרטניות.

אם אני רוצה להיות סופר, הקורס מתאים לי?
האמת? לא. הקורס לא יתעסק בבניית עולם, בצירי עלילה, בעומק רגשי או בבניית דמויות מושלמת. בשביל זה יהיו קורסים וסדנאות בהמשך.

יש משוב אישי?
אני אשתדל לתת משוב לכולם בקבוצה המלווה, אבל לא יכול להתחייב על זה. אם רוצים משוב מפורט (בעיקר על תרגיל הסיום), אפשר לקנות אותו בנוסף.

מתי מתחילים? 
ביום שני הבא. מי שכבר נרשם, יקבל מייל מפורט במהלך יום שלישי.

הבנתי שזו קבוצת פילוט, מה זה אומר?
את התכנים העברתי כבר עשרות פעמים, אבל פרונטלית. זו הפעם הראשונה שאני מעביר אותם באופן מקוון. זה אומר שיש דברים שאני אצטרך ללמוד במעבר הזה שבין הממשי ובין המקוון, ולכן הקורס מוצע בהנחה משמעותית.

כמה משמעותית?
תזינו קוד קופון 'pilot' בעמוד המכירה, ותגלו 

כאן נרשמים

מוזמנים לשאול כל שאלה – אשמח לענות.

הרשמה לסדנאות הכתיבה | ינואר 2019

עדכון: ההרשמה נסגרה. אני אשמח לראות אתכם ואתכן בסדנאות הבאות!

היי, איזה כיף שאתם ואתן כאן! זה ממש משמח אותי 🙂

גשם בחוץ. וואי וואי, איזה גשם. אני יושב מול המחשב עם כוס תה (ירוק, עם לימון) וכותב לכם את הפרטים על הסדנאות, ובתוך הלב יש איזו הצטמררות קטנה של עונג – סדנאות חורף, איזה דבר נעים זה לשבת ולכתוב כשבחוץ גשם וריח חריף חריף של אדמה לחה ושל רחוב רחוץ.

iconfinder_19_2388601

בקיצור, מה אני מתפייט. לעניינים;  זה דף הרישום לסדנאות ינואר בירושלים ובתל אביב. יהיו כאן קצת פרטים טכניים וקישור להרשמה ולתשלום. לכל השאלות הכלליות, כמו 'מה ההבדל בין הסדנאות' ו'האם אמצא שם את אהבת חיי' ו'מדוע אינך משתמש בדימויים של שעוני חול' – יש דף ייעודי ומפורט, והוא כאן. אפשר גם לשלוח אלי הודעת וואטסאפ, כאן.

iconfinder_6_2388608

הסדנאות שנפתחות בקרוב הן:

‏‏לכידה.JPG

בשביל להירשם ולשלם צריך למלא את הטופס, לשלוח אותו ואז לעבור לתשלום – וללחוץ על התמונה עם שם הסדנה שאת או אתה רוצה (המחיר יופיע בדף התשלום. שימו לב שלכל סדנה – מחיר שונה):

לא ניתן להירשם כרגע, ההרשמה נסגרה

 

(מגיעה לך הנחה? לא בטוח מה יהיה ואם זה שווה את הכסף? רוצה סתם לדבר על החיים?
דברו איתי כאן)
iconfinder_15_2388602

עוד קצת פרטים טכניים:
  • כל הסדנאות אורכות עשרה מפגשים.
  • כל הסדנאות מתחילות בשבוע של ה6.1.19, אלא אם כן ההרשמה לא תתמלא ואז הן יתחילו כשההרשמה תתמלא – סיכוי סביר שבשבוע שאחרי.
  • יש חניונים ליד המקומות בהם הסדנה מתקיימת, ושניהם ליד צירים ראשיים יחסית עם מגוון של תחבורה ציבורית.
  • הזמן של כל הסדנאות יכול לנוע ברבע שעה עד חצי שעה לכאן או לכאן, תלוי בקבוצה.
  • המקום בכל הסדנאות, למעט הסדנה בשני בבוקר בתל אביב, מוגבל ל15 איש ואשה.
  • ההרשמה נכנסת לתוקף ומחייבת – אותי ואתכם – רק עם התשלום. זאת אומרת שהמקום שלכם ישמר רק עם התשלום. תוכלו להתחרט ולבטל עד אחרי השיעור הראשון (כולל), ואני אחזיר את התשלום בניכוי חמישה עשר אחוזים.

iconfinder_13_2388604

מחכה לראות אותך כבר!

יהודה

________

(האייקונים היפים? הם של MARTA KONYK)

מתי שמים פסיק ומתי שמים נקודה

מלא אנשים מסתבכים עם הקטע של הפיסוק. משום מה נוצרה התחושה כאילו אם אין לך מושג מהי פסוקית תמורה אין לך שום דרך נוחה לפסק. זה, כמובן, שטויות. פיסוק הוא הרבה יותר אינטואיטיבי ממה שנראה לכם. חלקים ממנו, לפחות.

באתרי אינטרנט שונים נותנים את העצה של 'שימו פסיק בכל מקום שבו אתם לוקחים נשימה כשאתם מקריאים את הטקסט בקול'. יש בזה משהו, אבל בעיקרון זה הפוך – אנחנו לוקחים נשימה בכל מקום שיש פסיק. זה מה שפסיק מאותת לנו. אם מישהו שם פסיק בכל מקום שבו הוא לוקח נשימה, שלא יקריא בקול וישר ישים פסיקים.

הצורה הכי נוחה שמצאתי לחשוב על פיסוק זה כמו שחושבים על לסדר את כל הבגדים שמונחים לכם על המיטה בערימה. כלומר, ברור שמה שצריך לעשות הוא לקפל אותם ולשים אותם בערימה, ואפילו למיין את הערימה לפי סוודרים / מכנסיים / חולצות / תחתונים, אבל לרוב אנחנו משתמשים במדפים שונים או בערימות שונות על אותו המדף כדי לארגן, לסדר ולמיין את הערימה הזו.

אז זהו. הארון הוא הפסקה שלכם, והמדפים הם הפסיקים והנקודות. טקסט, כל טקסט, הוא בלגן שלם של מילים, משפטים, תיאורים, נושאים שונים – והכל בבת אחת. מה שנקודות עושות זה לסדר את הנושאים האלה במדפים. למדפים האלה קוראים משפטים. ומה שפסיקים עושים זה לסדר את המדפים האלה בתוך עצמם, ולזה קוראים חלקי המשפט.

וזהו.

כלל אצבע? הוא דורש מחשבה אבל זה מה יש:

נקודות שמים כשמחליפים נושא.

פסיקים שמים בין חלק לחלק כשהמשפט מורכב מכמה חלקים. בשביל לתרגל את זה עמדו מול משפט שלם ונסו לפרק אותו לחלקים. ככה תגלו שגם "כמו כן" בתחילת משפט זה חלק נפרד, וגם ביטויי ניגוד כמו 'אבל' ו'אולם' הם חלק נפרד. זה גם יסביר לכם למה יש פעמים שאפשר לשים פסיק לפני וא"ו החיבור, למרות מה שאמרו לכם ביסודי.


את מה שכתוב כאן כנראה שלא אסביר בסדנאות המבוא לכתיבה שלי, אבל המון המון דברים אחרים כן. למשל, איך מזהים מה הנושא של המשפט ואיך מפרקים טקסט לחלקים קטנים. מוזמנים לראות את הסילבוס ולהירשם: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10215590917000133&set=a.2751371837601&type=3

בדרכים

את 'בדרכים' קראתי בצבא. זה היה סיפור מוזר מאוד. כלומר תהליך הקריאה, לא הספר עצמו. זה היה תשעה באב והיה חם מאוד, והיינו באיזה בסיס תותחנים בצפון ומישהו היה צריך לשמור על הבונקר תחמושת. וכך הלכתי לשם, באמצע הצום, וישבתי שם חמש שעות וקראתי על ג'ק קרואק נוסע בטרמפים הלוך חוזר ברחבי ארצות הברית בלי שום מטרה מיוחדת וממציא אגב כך את דור הביט.

אני זוכר איך התפתחה בתוכי כמיהה למרחבים האלה. ישראל היא מקום קטן. מאוד מאוד קטן. מעט אנשים, בין הירדן לים. למטה מדבר, למעלה הר קטן עם שלג בחורף

. קרואק כתב על הנסיעות האלה כאילו הן אינסופיות, מתמשכות עד אינסוף. הוא לא כתב על כאבי הגב שהנסיעות האלה מייצרות, או על חוויה הלינה במוטל זול (בדיוק כמו שאתם מתארים לעצמכם), רק על הדרכים. ועל סמים, כמובן, ומוזיקה, ובנות, אבל בעיקר על דרכים.

אני נוסע בשבועות האחרונים את הדרום של המערב התיכון. מסתובב ביוטה, בנוודה, באריזונה. נוסע ונוסע. קצת הכמיהה הזו, בזעיר אנפין, ואגב כך אני פתאום מבין את קרואק, שהדרכים האלה עמדו לפתחו כל הזמן. ארצות הברית היא ארץ רחבה. צפופה בקצוות, ריקה באמצע. זה נראה קצת כאילו היא לא מיועדת לבני אדם שילכו בה, שישבו או שילכו לישון. מעין ארץ למכוניות, לתנועה, לנדודים תמידיים. האינדיאנים ידעו את זה טוב יותר עוד לפניהם.

האגדה מספרת שקרואק כתב את הספר בבת אחת, שלשה שבועות של הטחת אצבעות במכונת כתיבה. של סיגריות, אלכוהול, סמים, ואז יצא שוב למסע. כתיבת רצף, מה שמכונה. זה הגיוני. בשביל לכתוב מדוד צריך לשבת, לנוח, לצאת להפסקות הליכה. אין זמן לכתוב ככה תוך כדי תנועה. זה לזרוק הכל על הדף ולצאת, מפני שהמרחבים עדיין קוראים לנו אי שם.


(בקרוב – פתיחת הרשמה לסדנאות הכתיבה של השנה הבאה! ובינתיים שאלה – מה ספר המסע האהוב עליכם? וחידה: מה ספר המסע הבא שאכתוב עליו?)

שו"ת מרתון כתיבה

מה זה בכלל מרתון כתיבה?

זה ממש כיף!
בגדול – זה כמו מפגש בסדנה, אבל הרבה יותר ארוך. זה כמו יום עיון, אבל בלי אינסוף הרצאות. ובעיקר בעיקר, זה יום שבו מגיעים, שותים קפה, לומדים טכניקות ומדברים על נקודה חשובה, ואז מתרגלים אותה עם ליווי צמוד, שואלים שאלות, מקבלים ביקורת, חוזרים לעבודה, ומסיימים במשוב קבוצתי. זה אחלה יום.


על מה הולכים לכתוב?
נתעסק בבניית דמויות.

למה דמויות?
כי זה רלוונטי לכל אדם כותב (וגם לא כותב), ולא רק לכותבי סיפורת. כי זה משהו מספיק בסיסי, מצד אחד, ומצד שני זה משהו שאפשר להתעמק בו ואף פעם לא מרגישים שמיצינו. וגם כי בני אדם זה הדבר הכי מעניין בעולם.

צריך ניסיון קודם בכתיבת סיפורים ודמויות?
לא, אבל כדאי ניסיון קודם בכתיבה.

הייתי בסדנה שלך. יש למה לבוא?
בטח! אני מתגעגע!
תלוי איזו סדנה. אם היית בסדנת כתיבת סיפורים ואת מרגישה שקלטת את הקטע, אני לא בטוח שתרגישי שאת ממצה את היום, אבל יהיו המון דברים חדשים וזה יהיה יותר נרחב ויותר מעמיק ממה שהיה בסדנה, כמובן. אם היית בסדנה אחרת, בואי. זה יהיה חדש לך.

למה יום שלם? אני יכול רק בערב. 😦
כי כתיבה לוקחת זמן.

למה בתל אביב?
כי היו חסרים מרתונים בתל אביב! וגם כי זה מרכז הארץ. אחלה מיקום. ולירושלמים יש סדנה חד פעמית – בערב – באותו שבוע ממש.

כמה אנשים נהיה?
אני מעריך שבסביבות ה15-20, כדי לתת יחס לכולם.

כמה זה עולה?
195 שקלים. 175 להרשמה מוקדמת. 155 למי שמגיעה לו הנחה.

למה זה המחיר?
בשקלול של תשלום למקום, כיבוד, ניקיון, פרסום, הנחייה, צילומים וכאלה – זה מה שיצא. יחסית לימים מקבילים זה מחיר סביר וזול. בכל אופן, יש עשרה אחוזי הנחה להרשמה המוקדמת (מסתיימת בעוד יומיים), ועשרה אחוזים נוספים למי שמגיעה לו הנחה (סטודנטיות, חיילות, בני שירות וכו').

ואם אין לי כסף?
אני משתדל מאוד שלא יקרה מצב שבו מישהו או מישהי רוצים להיות במרתון ולא יכולים בגלל בעיה כספית. אם יש לכם בעיה כספית, פשוט דברו איתי ואעזור.

מתי מסתיימת ההרשמה המוקדמת? 
ביום שלישי.

איך נרשמים?
כאן: https://yehudagizbar.com/הרשמה-לסדנאות/

תתמצת לי?
יום כתיבת דמויות. שני 16.7. הצפון הישן בתל אביב. 10:00 – 16:30.

פרוייקטים חדשים ונהדרים!

היי, תהיו איתי רגע, זה חשוב.
סדנאות האביב מסתיימות זה עתה והנה הפרוייקטים הבאים שאנחנו יוצאים אליהם בלכתוב. אלה אחלה פרוייקטים אז כיף ושמחה וששון 🙂 בואו!

א. מרתון כתיבה בנושא דמויות. כולל שיעור, קריאה, זמן כתיבה ביחד ולחוד, משוב הדדי וגם משוב שלי. נתחיל ב10:00, נסיים ב17:00 בערך. המחיר להרשמה המוקדמת הוא 175 בשבוע הקרוב, ואחר כך המחיר יקפוץ ל195. סטודנטים, חיילות ובני שירות – המחיר להרשמה המוקדמת הוא 150 שקלים.

הסדנה מיועדת גם לבוגרי הסדנאות שלי או לימודי כתיבה של אחרים, והיא מציעה מעבר לידע הבסיסי.

ההרשמה כאן: goo.gl/iqfuwR

שאלות ותשובות על המרתון כאן.

ב. נרקמת סדנה חד פעמית בירושלים. בערב. כתיבה יוצרת. לאלה שרצו אבל לא היה להם זמן באמת. יהיה פרסום ממוקד יותר בעוד כמה ימים 🙂 ההרשמה, לבינתיים, כאן:goo.gl/iqfuwR

הפרטים שאני יודע כרגע: תאריך – רביעי, 18.7 שעה – 19:30 בערב. שלש שעות. מקום – רחביה, ירושלים. מטרה – זו סדנה לכתיבה יוצרת, בנושא חורבן וגאולה.

ג. שני פרוייקטים ארוכי טווח של סדנה וקורסים אינטרנטיים. לחבר'ה שלא יכולים להגיע לסדנאות הממשיות, שרוצים ללוות את הקיץ שלהם בכתיבה, או ללמוד דברים חדשים בתחום שלהם. זה לא תחליף אמיתי לסדנה, אבל למי שצריך רק את התכל'ס, זה יופי של פתרון.

הפרוייקט הראשון יכלול משלוח שבועי של השראה לכתיבה, טיפ ממוקד, תרגיל שיוצא מההשראה ומהטיפ וחברות בקבוצה וירטואלית. הוא לא כולל משוב שלי, ויעלה עשרה שקלים לחודש.

הפרוייקט השני יהיה די דומה, רק דו שבועי, קצת ארוך יותר, הרבה יותר מסודר (יותר כלים טכניים) ויכלול משוב שלי, קצר או ארוך לפי הצורך. המחיר יהיה 195 שקלים לחודש, ומספר המקומות מוגבל מאוד.

—-
ההרשמה לכל הדברים האלה היא כאן: goo.gl/iqfuwR

אני כאן לשאלות. בואו בשלום.

הערה על המילה 'כידוע'

באופן די גורף, המילה 'כידוע' מיותרת. זה נכון גם לכל מקבילותיה, כמו 'מן המפורסמות', ו'הדבר ברור'. היא מיותרת במחקר אקדמי, היא מיותרת במסות, היא מיותרת בסיפורים. למעשה, בכל פעם שאתם חושבים שיש בה צורך, ככל הנראה אין בה צורך. אם זה ידוע, אין צורך להגיד את זה. אם זה ידוע ואתם צריכים להגיד את זה בכל זאת, אין צורך להדגיש שכולם יודעים את זה. בקיצור, זה בעיקר עוזר לכם לצאת מתנשאים, ושום דבר אחר.

המקרה היחיד שבו מותר להשתמש במילה 'כידוע' היא במקרה שבו הדבר אינו ידוע. בכלל. כך, למשל, כותב גרוסמן ב'יש ילדים זיגזג': "אבל מן המפורסמות היא שכושר השיפוט נפגם לאחר שנים של גריסת מלח צחיח". במקרים כאלה המילה הופכת את המשפט שלכם להומוריסטי / אירוני / מודע לעצמו, ובאותה נשימה גם נותנת תוקף (מדומה, אבל עדיין תוקף) למשפט שבא אחריה.

מקווה שזה היה ידוע לכם כבר.