מילים הן אוברייטד

ואני כותב את זה דווקא מפני שאנחנו, טוב, אנחנו כותבים. ואנחנו יודעים כמה קל להישען על המילים. להגיד טוב, המילים יפות, הן יסתירו את זה שהדמות לא בנויה טוב, או את זה שהעלילה לא מוצלחת, או שהדימוי כאן לא מדייק את מה שאני רוצה. וזה נכון, ברמה הראשונית, מפני שרוב הקוראים שלכם לא יהיו חדים מספיק בשביל לשים לב לזה שמתחת לכל המילים היפות אין לכם כלום.

אבל אתם תדעו שזה לא מספיק. ואתם תדעו את זה, כי הסיפורים שלכם לא יעבדו כמו שאתם רוצים שהם יעבדו. הקוראים לא ישקעו בתוכם ויאבדו תחושת זמן. ואתם תדעו, כי השירים שלכם יחלפו על פני הקוראים שלכם ולא יתנו להם אפשרות להבין את עצמם. וזה בעסה. אנחנו לא רוצים להיות כאלה, אנחנו רוצים לכתוב עם נשמה. אנחנו רוצים לכתוב משהו בעל ערך.

ומשהו בעל ערך מתחיל הרבה הרבה לפני המילים. הוא מתחיל בהתבוננות נכונה בעולם, בתשומת לב, ברגישות. הוא ממשיך למחשבה, להשקעה בבניית העולם, לבניית דמות, להולכה עלילתית נכונה. בסוף בסוף הוא מגיע למילים, אבל המילים זה הסוף הסוף, השלב האחרון. ואם אין את כל הלפני – אולי תקבלו מחמאות על המילים היפות, אבל זה לא יהיה טוב. ואני מקווה שתדעו את זה, כי אם לא תדעו את זה, עוד יותר חבל.

בקיצור, ככה: אל תסמכו על המילים שלכם. הם לא מספיק חזקות כדי לשאת על גבן סיפור. סיפור צריך להיות מסוגל ללכת בזכות עצמו, גם במילים מאוד פשוטות, גם בציורים. תשקיעו במאחורי הקלעים, זה שווה את זה.

(בסוף לא לכלכתי על הרבה סופרים אבל עושים את זה יופי בקבוצה שלנו, כאן)
___________
ואם אתם מתעניינים בסדנת כתיבת הסיפורים הבאה, ההרשמה לעדכונים על הסדנאות – גם על סדנאות אחרות – היא כאן: https://wp.me/P83gZR-8l