אני חובב גדול של Nas Daily, הולוגר (ככה כותבים את זה?) הערבי־ישראלי שפעיל בעיקר בפייסבוק. הוא מעלה בתדירות די גבוהה סרטונים של דקה מכל מיני מקומות בעולם. קראתי פעם ראיון איתו, ושם שאלו אותו 'זה לא מטורף, לעשות כל יום וידאו?'
הוא ענה:
"יש סיפור על פרופסור אחד שחילק את התלמידים שלו לשתי קבוצות, וביקש מכל קבוצה ליצור ב-45 דקות את האגרטל הכי טוב שהם יכולים. קבוצה א' עבדה על אגרטל אחד, וקבוצה ב' היתה צריכה ליצור כמה שיותר אגרטלים ולבחור את הטוב מביניהם. קבוצה ב' ניצחה, כי היא למדה מהטעויות של עצמה. אם אני אשקיע חודשיים בווידאו אחד אני לא אלמד לעשות סרטונים. זאת גישה מאוד מיליטנטית, אבל היא היחידה שעובדת".
בדיוק. וואי, בדיוק.
תקשיבו, פרפקציוניזם זה אחלה, באמת, אבל חשוב יותר לעשות, ולעשות הרבה. תעזבו את מה שאתם משקיעים בו עכשיו חצי שנה; תכתבו משהו אחר, חדש. העשייה המתמדת הזו היא היחידה שעוזרת לנו להבין איך יוצרים, איך כותבים, מה אנחנו עושים כשאנחנו כותבים. זה נכון לכל דבר: לכתיבה, לקולנוע, אבל גם, נניח, למשל, להפקת כתב עת. עדיף לקפוץ למים ולעשות מאשר לחשוב על זה בלי סוף ואז לא לעשות כלום.
אל תפחדו. אם מה שתעשו יהיה רע, אף אחד לא יזכור את זה. אם זה יהיה טוב, כולם יעופו עליכם. קומו לכתוב. קומו לפרסם. קומו ליזום. העולם (ואני) מחכים לכם 
_________________
רוצה להיות הראשונה שמקבלת עדכונים על הסדנאות הבאות? ההרשמה כאן: https://wp.me/P83gZR-8l
רוצים דחיפה, עזרה, משוב או ליווי אישי? דברו איתי בפרטי
yehudagizbar.com 