שנת הלימודים נפתחת היום באוניברסיטאות ובמכללות, ואחרי איחולי הצלחה לבביים לכלל הסטודנטיות והסטודנטים שמתחילים היום, אני רוצה להגיד כמה מילים על האקדמיה:
משום מה, אולי בגלל עודף אקדמיזציה בישראל, אנשים מבלבלים כל הזמן בין תחום ובין לימודי התחום. זו סיבה טובה להזכיר: כלכלה היא לא 'לימודי כלכלה', מתמטיקה היא לא 'הקורס של פרופסור נווה', והספרות אינה 'סמינר בין מחלקתי בספרות היידיש'.
הזיהוי של 'מדעי הרוח' עם 'הרוח' אינו נכון. לחקור את הספרות אין משמעו לחוות או להנות מהספרות ואפילו לא (שומו שמיים) להבין את הספרות. אולי זה התחיל ככה – ועדיין ממשיך ככה במקומות מסוימים – אבל מרבית חוקרי הספרות הולכים, לאחרונה, בכיוונים אחרים, משמימים ברובם, שכל קשר בינם ובין הרוח שנושבת בין דפי הספר אותו הם חוקרים – מקרי בהחלט. וזה נכון גם (ובצורה קשה יותר) לאגפים אחרים בכל מה שנקרא 'מדעי הרוח'.
אולי אנשים לא הולכים ללמוד את זה לא כי הרוח לא מעניינת אותם, ולא כי פילוסופיה היא אזוטרית פתאום (תמיד היא הייתה), אלא כי אנשים הבינו שלחקור בצורה אקדמית את הדברים שמעניינים אותם אין פירושו להתעניין ולדבר בדברים המעניינים אותם. כך שכשלונם של 'מדעי הרוח' בלמשוך תלמידים, מעיד על כשלונה של האקדמיה בלהוות מוקד של רוח, יותר מאשר הוא מעיד על כשלונה של הרוח עצמה.
__
מה אתם חושבים?
yehudagizbar.com 