אני לא עף על פלאשבקים

תראו, אין לי משהו נגד פלאשבקים, בגדול. אני לא כל כך אוהב אותם ככלי עלילתי. כלומר, אני בסדר עם זה שהדמויות נזכרות במשהו שקרה בעבר והוא מסביר להם או מוביל אותם בהווה (למרות שזה טריק עלילתי קצת פשוט, לדעתי, אבל שיהיה), אבל אני לא אוהב פלאשבקים שאנחנו לא מכירים אותם לפני, ושהם משפיעים על הצורה שבה הדמות מתנהלת בהווה. כלומר, אני לא אוהב שמסתירים ממני מידע שהדמות יודעת ושמשפיע על הצורה בה היא מתנהלת בהווה.

כי מה זה עושה: קודם כל, זה יוצר דמות לא אמינה, או דמות לא מובנת. זה יוצר דמות שמתעצבנת על דמות אחרת בלי שנבין למה היא מתעצבנת עליו, דמות שנמנעת מלהגיד פרטים חשובים כי היא מפחדת ממשהו אחר – שאנחנו לא יודעים. זה יוצר סיטואציות מופרכות, או סתם לא הגיוניות, וכאילו מסביר בדיעבד דברים שהיו לא מובנים ברגע ההתרחשות. וזה לא טוב, כי זה מרחיק את הצופה (או את הקורא) מהדמות. זה נותן לו את התחושה שהדמות לא מובנת, ומונע ממנו להזדהות איתה.

הדבר השני שמפריע לי בפלאשבקים זו התחושה שמישהו עובד עלי. קראתי פעם סיפור בגוף ראשון (!) על מישהו שעושה עיסקה עם מישהו אחר, כשלאורך כל הסיפור אנחנו מרגישים כאילו הוא רוצה לעשות את העסקה וכאילו שניהם באותו הצד, ובסוף הראשון בוגד בשני. וכאילו, בחייאת, אדון סופר, מה אתה מביא לי אותה בטוויסט. כלומר, מה אתה מרמה אותי. זה גוף ראשון, אם הבחור תכנן לרמות, הייתי אמור לדעת את זה קודם.
ו
גם פלאשבקים זה ככה, כלומר, הדמות יודעת משהו והכותב יודע משהו אבל הקורא או הצופה? אה, הוא מהרעים, אנחנו נגלה לו את הדברים החשובים רק בסוף.

וואי, זה מעצבן.

(הסדרה עצמה, אגב, סבבה לגמרי. לא מושלמת, אבל לא רעה).
—————
ומה אתם חושבים? רואים את הסדרה? מחבבים את הדמויות? מבינים אותן? ומה עם פלאשבקים?
___
(הזכויות על התמונה שייכות ליח"צ של הסדרה. אפשר לראות את הסדרה באתר מאקוTV).