לכתוב זה כיף

וואי, קמתי עם מצב רוח בשמיים ובא לי לספר לכם למה.

תקשיבו משהו. פעם שנאתי סדנאות כתיבה. שנאתי להשתתף בהן. שנאתי להנחות אותן. אם הייתם באים אלי לפני משהו כמו, אני יודע, חמש שנים, ואומרים לי יהודה, יד על הלב, אתה אוהב ללמד כתיבה? הייתי אומר דוגרי, לא. ואם הייתם באים ואומרים יהודה, אתה נהנה מהסדנאות שלך? הייתי אומר אממ. תלוי ממה. אבל תראו, צריך להתפרנס ממשהו.

וזה נכון, כלומר, צריך להתפרנס ממשהו (אחרת רעבים), אבל זה לא אומר שבשביל להצליח במשהו צריך לסבול. וכשאמרתי את זה למרב אי אז לפני שנתיים היא אמרה תגיד לי, אתה דפוק? זה הדבר שאתה הכי אוהב לעשות בעולם! ואני אמרתי מה, סדנאות כתיבה? והיא אמרה לא, לקרוא ולכתוב! וזה נכון.

ובאמת מהרגע שקלטתי את זה, סדנאות כתיבה זה הכי כיף בעולם. נניח שאתם אוהבים לקרוא, טוב? זה הגיוני כי אחרת לא הייתם קוראים את הפוסט הזה. אז נניח שאתם אוהבים לקרוא, הנה יש לכם מקום לדבר על דברים שכתבתם עם אנשים אחרים, נחמדים ממש, שיקראו אתכם. ואחר כך יש לכם אנשים נחמדים שיכתבו איתכם. ואחר כך הם יקשיבו לכם קוראים. מושלם.

ואם נניח תבואו אלי היום ותשאלו מה המצב, מה שלומך? הייתי אומר לכם וואו, תקשיבו. פתחתי השבוע שלש סדנאות חדשות. ואם תשאלו אותי איך היה לך אתמול בערב בסדנה החדשה שנפתחה בירושלים, הייתי אומר לכם את האמת, כלומר וואו. איך נהניתי. קודם כל נפתחו שלש קבוצות מהממות. וחוצמיזה אני אוהב לקרוא ואני אוהב לכתוב, אז מה צריך יותר?

ולמה אני מספר לכם את זה? כי יש איזו תפישה, אלוהים יודע מאיפה היא הגיעה, כאילו לכתוב זו פעולה רווית סבל. כאילו משוררים צריכים להיות מיוסרים ומדוכאים, וכאילו בשביל לכתוב סיפור צריך לחצוב את המילים באבן ולפצוע את האגודל ולשבת לבכות קצת. ואתם יודעים מה? זה שטויות. סליחה, זה לא נכון. כתיבה היא לא עבודה קשה. כלומר היא גם עבודה קשה, אבל היא בעיקר כיפית.

לכתוב זה כיף. כן, גם לכתוב כתיבה עסקית זה כיף, ובטח שלכתוב סיפורים או שירים או יומן אישי זה כיף. כיף לכתוב על מה שקרה לנו היום, כיף לעצב את הטקסט, כיף לקרוא את מה שכתבנו (אני באופן אישי קורא את מה שאני כותב שוב ושוב, אני ממש נהנה מזה, גם מהדברים הלא באמת מוצלחים), כיף לתת לחברים ולשאול מה דעתם. זה מרגש לשמוע אותם מחווים דעה ולהרגיש את הפרפור הזה בלב ש, וואו, משהו שכתבתי יצא החוצה לאנשים אחרים. כל הסיפור הזה הוא דבר משמח, כיפי, שלא אמור לגרום לכם להרגיש כאילו אתם סובלים.

ואם אתם סובלים? סליחה על ההכללה, אבל זה אחד משני הדברים: או שאתם עושים משהו לא נכון, או שאתם עושים משהו לא נכון. יכול להיות שאתם חושבים יותר מדי על הקורא, יכול להיות שאתם מנסים לכתוב משהו שאתם לא יודעים איך לכתוב, או מה לכתוב, יכול להיות שאתם מפחדים ממשהו, יכול להיות שאתם לא יודעים איך להתאמן כדי להגיע לרמת הכתיבה שאתם מחפשים. אני רק רוצה לומר שהמון דברים *יכולים* להיות, אבל הם לא *צריכים* להיות ככה.

אתם יודעים מה, אתם אפילו מוזמנים לשתף אותי בקשיים שלכם, בפרטי או בתגובות, ואני אנסה לעזור.

זהו, לכו לכתוב את הכתיבה היומית שלכם,
ותהנו.

דברו איתי

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s