חופש

פעם מזמן, עוד כשהייתי בצבא, יצאתי עם איזו מישהי מתל אביב ואני עוד הייתי צעיר בכל מה שקשור לנושאי שיחה בדייטים וכאלה ומפה לשם התגלגלה השיחה לזה שהיא קנתה מחשב מק חדש והיא מבסוטית עליו למרות שכל הקיצורים בו שונים ולוקח לה זמן להתרגל והיא הופכת להיות מכורה אליו ואני אמרתי שהקנייה הכי מוצלחת שקניתי השנה היא קרוקס חדשות

וכאילו זר לא יבין אבל זו הייתה השנה ההיא שבה הקרוקס עף בענק ומי שתפס כוננות שבע עשרה יום ברצף והוריד את נעלי הצבא הישנות רק למקלחת גנובות יבין איזו תחושת חופש לחירות ואושר הייתה לי מהקרוקס האלה

ואחרי יומיים הבחורה התקשרה ואמרה שהיא לא יכולה לצאת עם מישהו שיוצא הביתה פעם בשלשה שבועות וסליחה, וכאילו הבנתי אותה אבל לא באמת, וכל החודש ההוא הסתובבתי עם המבט שהיא נעצה בי כשסיפרתי לה על הקרוקס שלי בתור הקנייה המוצלחת של השנה

עברו מאז המון שנים ואפילו את השם שלה שכחתי אבל הקרוקס אותם קרוקס ואני נועל אותם כל בוקר, והשבוע אני במין שבוע מטורף כזה של שיחות ומיילים ודוחות ורישום משתתפים לסדנאות, שזה אחד המחירים של להיות עצמאי אבל לא הייתי מוותר על זה בחיים, ואני רק חושב איך היא לא הבינה שמחשבים משעבדים אותך אבל לחופש אין תחליף


אחד הדברים שאני חוזר עליהם שוב ושוב בסדנאות הכתיבה שלי הוא לשחרר. שחררו את היד הכותבת. שחררו את המוח החושב. שחררו את הפחד, את המחשבה 'מי יקרא אותי ו'למה'. שחררו את התדמית של 'איך צריך לכתוב', 'על מה צריך לכתוב', 'מה נראה טוב ומה לא'. פשוט כתבו. בשביל ליצור צריך חופש. לא חופש סגנוני, לא חופש טכני; חופש אמיתי, החירות להגיד את מה שאתם רוצה להגיד, בצורה שאתם רוצים להגיד.

ואם אתם רוצים סדנאות כתיבה אחרי הפסח, אז היי, אני כאן.

דברו איתי

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s