על הכתיבה 23# (גשם)

היי יקרים ויקרות, כמעט־סוף־חורף טוב לכם.

כתבתי את המילים 'כמעט סוף חורף' כאן למעלה והלב שלי נחמץ, ככה, במקום הצמא ההוא, כי איך אפשר לעבור חורף שלם בלי לטבוע בשלולית, או בלי שנשב ככה, שבוע, והמים ירדו וירדו וירדו, ובחדשות יגידו 'הסופה הגדולה הגיעה' ואנחנו נצטמרר מעונג על הספה המרוטה שיושבת בסלון ושאין לנו לב להעיף אותה, ונראה סרטים ונאכל פופקורן ונשתה תה עד אין סוף, ובמקום זאת אנחנו, איך לומר, נצלים כאן בשמש הקופחת של החורף הישראלי, ומחכים, מחכים, מחכים.

יש משהו מייבש בהמתנה הזו. לאו דווקא בהמתנה לגשם, בהמתנה בכלל. בספר נפלא של ד"ר סוס הוא מספר איך יש מקום נורא, 'מקום לחכות', ובו אנשים ממתינים שמשהו יקרה. בספסלים, בחדרי המתנה, על הרצפה, יושבים ומחכים – אולי יפתיע אותי העולם, אולי ימריא אלי, ובינתיים הלחלוחית נשאבת והפנים כמושות ובלב שוררת ההמתנה הצחיחה הזו.

ואולי דווקא לכן, דווקא באמצע החורף, צריך לקרוא את הגשם שישוב. ולשם כך גייסתי את אמיר גלבע, שיודע.

מישהו סיפר לי פעם שהוא קרא ספר בשם "השירים השמחים ביותר בעברית" או משהו כזה, שתוחלתו ועיקרו היא בניסיון לאסוף שירים שמחים, דווקא. כי הרי, כמו שכתב פעם יהודה עמיחי ב'דיוק הכאב וטשטוש האושר', הרבה יותר קל לכתוב את העצב מאשר את השמחה, ומשוררים צעירים סבורים שיצירה נובעת מכאב. והספר הזה אוסף שירים שמחים, שנדע שיש כאלה, ובשירים השמחים האלה מי מכבב שוב ושוב אם לא אמיר גלבע. והוא אהוב עלי דווקא מפני שהוא כותב מטושטש, שכזה, לא מדויק. ובכל זאת, בתוך כל אי־הדיוק הזה, פתאום. תראו:

השראה

בַּשְּׁבִיל הַזֶּה וַדַּאי לִי שׁוּב לֹא אֶעֱבֹר | אמיר גלבע

 בַּשְּׁבִיל הַזֶּה וַדַּאי לִי שׁוּב לֹא אֶעֱבֹר. עַתָּה אֶלְחַץ כַּף יָדִי אֶל קְלִפַּת הָעֵץ. אֶפְשָׁר עוֹד לִפְנֵי שֶׁיֵּרֵד הַגֶּשֶׁם יַעֲבֹר כָּאן מִי אַחֵר וְיִלְחַץ גַּם הוּא כַּף יָדוֹ אֶל קְלִפַּת הָעֵץ וּבְלִי דַּעַת יוֹסִיף מַגַּע אֲוִיר עַל גַּבֵּי מַגַּע אֲוִיר. וְאַחַר יָבוֹא הַגֶּשֶׁם. וְכָל הַמַּגָּעִים עִמּוֹ יִגְלְשׁוּ מַטָּה אֶל אַדְמַת גֶּזַע הָעֵץ וְיִסָּפְגוּ בְּאַדְמַת גֶּזַע הָעֵץ וְיָבוֹאוּ בַּשָּׁרָשִׁים וְיַעֲלוּ בַּגֶּזַע וּבָעֲנָפִים וִימַלְּאוּ אֶת הֶעָלִים יַרְקוּת חֲדָשָׁה. הֵיכָן אֶהֱיֶה אֲנִי כַּאֲשֶׁר נְשִׁימַת יָדַיִם יְרֻקָּה וּקְצָרָה שֶׁלִּי וְשֶׁל הַבָּא אַחֲרַי יִשְׁתַּלְּבוּ בַּמֶּשֶׁךְ הַנּוֹשֵׁם שֶׁל יְרוֹק הָעַד.

טיפ + תרגיל

זה שיר עצוב, אתם יודעים? ודווקא מפני כן הוא שמח. כי הרבה משוררים יודעים לכתוב את המוות (מי לנו גדולה כדליה רביקוביץ בזה). אבל לכתוב אותו כך? בהשלמה, בשמחה? זה אין. ובאופן אישי אני מאוד אוהב את השיר הזה, אני חייב להגיד. הוא דחוס כמו ג'ונגל, כאילו עשבים ועצים אופפים אותי מכל פינה. ואני אוהב גם את הרעיון, זה שיר שהוא קצת שיר הכנה למוות, שיר סיום – אני לא אלך שוב בשביל הזה, זה מה שיש, ואני רק מוסיף עוד טביעת יד לאינסוף טביעות היד של ההולכים לפני, שנטמעים בדבר האינסופי הזה שקוראים לו 'עולם'.

טוב, זה היה ניתוח, אם להיות כנים. זה לא טיפ. טיפ צריך להיות ישיר וברור ויעיל ושאפשר לתרגל אותו אחר כך. ככה טיפ צריך להיות, ולכן אני אומר – או מציע – או חושב בקול –

לפעמים כל מה שאנחנו צריכים באמצע המדבר זו לחלוחית של מים. מעיין. טיפה. נווה מדבר שאפשר לנוח בו. משהו שישבור את הישימון של החורף החביב־אך־האינסופי הזה, ולכן אחד הטיפים שאני מחבב ביותר הוא גם תרגיל, ובעצם הוא תרגיל, והוא גם נקודת הפתיחה של המון סיפורים מוצלחים (או לא מוצלחים, זה לא כזה משנה), והוא אומר –

דמיינו רגע מה היה יכול לקרות סביבכם כך שהכל ישתנה בבת אחת.

עכשיו תראו, הרבה פעמים כותבים קוראים את זה והולכים למקומות של התקפי לב או פרידה או משהו, אבל לא. תפתיעו, תגוונו, תחתנו מכונת כביסה עם עכבר שדה באמצע רחוב הרצוג בירושלים, או תנחיתו פסנתר עם בילי ג'ואל באמצע תחנת הרכבת בבנימינה, או תרקדו איפה שאתם לא קוראים את הפוסט הזה. תשברו את הרגילות של החשיבה שלכם, ותנסו להביט מחדש.

בהצלחה. מוזמנים לשתף את התוצאות כאן, בתגובות.

מה קורה ב'לכתוב'?

חוץ מהאתר הזה, כמובן.

–          הוקמה קבוצת פייסבוק לשיתוף בקטעים שכתבנו ולמישוב הדדי. היא מצטרפת לקבוצה הוותיקה יותר, שבה אנחנו דנים, כותבים ומתרגלים יחד. אפשר להצטרף לקבוצה הוותיקה כאן, ודרכה להגיע לקבוצה השניה.

–          הוקמה קבוצת וואטסאפ שבה לא משתפים קטעים, ורק מדברים על ספרות ועל החיים. היא מתווספת לקבוצה הראשונה, שבה בעיקר משתפים קטעים וממשבים. מטבע הדברים המשתתפים בקבוצה החדשה מבוגרים יותר, והדיונים בה ארוכים ורבי עניין. אני מאוד נהנה ממנה, וממליץ לכם להצטרף. גם בשבילה צריך להצטרף לקבוצה הראשית, כאן.

–          התחלתי ללוות כותבים עסקיים בכתיבה העסקית והשיווקית שלהם. כרגע התהליך הוא בשלב הפיילוט. אם אתם מעוניינים לשמוע פרטים נוספים, אתם מוזמנים לפנות אלי.

–          נפתחו ארבע קבוצות חדשות של סדנאות כתיבה, מחזור ינואר 2018. הסבב הבא יתחיל באפריל, אחרי הפסח. מוזמנים לעקוב.

–           כרגיל, אני אשמח אם תזמינו חבר או חברה להצטרף לרשימת התפוצה. ההרשמה לרשימה – כאן.

תודה שאתם.

יהודה.