תנו תוכן עם ערך לקוראים שלכם

א.
פעם, באחד המוסדות שלמדתי, נכנס בתחילת השנה מרצה לכיתה והתיישב על הכיסא מולנו. אנחנו היינו תלמידים נרגשים בתחילת הדרך והוא היה איש מקצוע, וכמו טירונים שמקשיבים לכל מילה על המבצעית במין חרדת קודש, ככה גם אנחנו היינו בתחילת השנה, מחפשים מידע על מה בעצם מחכה לנו אחרי הלימודים ואיך אנחנו הולכים לעבוד עם כל התיאוריה. הקורס שלו היה אמור להיות קורס מאוד פרקטי, וכולנו חיכינו לזה במיוחד.

ואז–

המרצה נכנס והתיישב והוציא יומן רישום נוכחות ואמר 'אריה איצקוביץ", ואריה הרים את היד ואמר 'נוכח', ואז המרצה קיפל את היומן והניח על השולחן והתכוונן בכל חושיו לכיוון אריה והתחיל לתחקר אותו. הוא שאל אותו מאיפה הוא ומה הוא עושה ומה התחביבים שלו ואיך קראו לסבתא שלו ומה הספרים שהוא קורא וכך רבע שעה שבה צפינו כולנו בראיון של המרצה עם אריה. ואחר כך עברנו למישהי אחרת, ואז למישהו אחר, וכך חלפו להם שעתיים בנעימים והגענו רק לרבע מהנוכחים.

כך עבר עלינו הקורס. הוא היה אחד המרצים הכי חביבים שהכרתי, וזה היה קורס מאוד כיפי, עם המון בדיחות והתחכמויות וסרטונים משעשעים וראיונות נוקבים אבל עם אפס (בחיי, אפס) תוכן. לא קיבלנו מהקורס הזה כלום. וכשהיינו צריכים למלא משוב בסוף הסמסטר, הקורס הזה קיבל את הציון הכי נמוך, כי עם כל הכבוד לזה שהוא היה כיף, יש דבר אחד שיותר גרוע מלשעמם את הקורא: לתת לו תחושה שאתה מבזבז לו את הזמן. במקרה או שלא במקרה, לרוב הם הולכים ביחד.

ב.
בשביל לתקן את הדפקט הזה חוקק חוק בשם 'חוק נתינת הערך', שהוא נכון לכל סוג של טקסט. וכשאני אומר כל, אני מתכוון 'כל'. אני מתכוון לפוסטים עסקיים בפייסבוק, למאמרים אקדמיים במדעי הרוח, או במדעי הטבע, או לטורי דעה בעיתון, אני מתכוון לסיפורים ולשירים, לתסריטים, למאמרים מקצועיים, למחזות, לכתבות, לראיונות, לכל דבר שתוכלו לחשוב עליו, וחוק נתינת הערך קובע כך:

"כל יחידת טקסט חייבת להוסיף משהו לקורא."

ככה. חד וחלק.

יחידת טקסט, לשאלתכם, זה כל צורה שבה אנחנו יכולים לאגד טקסט. כלומר – משפט, פיסקה, סעיף, פרק, מאמר, ספר, וכמובן גם סצנות, מערכות, כותרות משנה בכתבה וכן הלאה. כל אחד מהם הוא יחידת טקסט, שהיא כמו לבנה שמתחברת ללבנה אחרת וביחד הן בונות את מה שאנחנו קוראים לו 'הטקסט', או הפוסט, או הסיפור, שגם הוא בפני עצמו יחידת טקסט.

ומה שאנחנו קוראים לו 'ערך' או 'ערך לקורא' משמעו שהקורא יוצא מהטקסט אחרת מכפי שהוא נכנס: הוא יודע יותר, הוא מרגיש אחרת, התעוררה בו שאלה. אם אין ערך ליחידת הטקסט (קורה הרבה בפוסטים שיווקיים, למשל, אבל גם בפסקאות של מאמרים שרוצים להיות מאוד ברורים), אפשר לוותר עליה ו'לדחוס' כמה פסקאות לפסקה אחת שכן תוסיף משהו.

ג.
מה לא לעשות.

לא לחזור על עצמכם.
לא לחזור על עצמכם.
לא לשוב על עקבותיכם אבל במילים שונות (קורה מלא לכותבי מאמרים).
לא לתקוף את אותו רעיון מהמון זוויות שונות, כשכל זוית לא באמת מוסיפה משהו.
לא להסתפק בתיאורים יבשים של 'על מה אני הולך לדבר' (קורה מלא לכותבי סיפורים).
לא להסתפק בהצגת הנושא, או המוצר, או הרעיון, או הגיבור.
לא לכתוב יותר מדי כשאין מה לכתוב.
לא לפצל פסקה אחת לשלש פסקאות שונות אם הן לא מוסיפות משהו זו, זו על זה. (קורה לאיזה רב שאני מכיר שכותב דברים לפרשת השבוע. הוא כאילו יוצא מאוד מובן ככה, זה אחד המתישים).
לא להוסיף אירועים לתסריט כדי 'לאפיין את הגיבור'.
אם אתם כותבים שירה מחורזת, תחשבו איך כל שורה מוסיפה על השורה הקודמת.
לא להסתפק בזה שלכל הטקסט יש מה להגיד. חשוב לחשוב גם על כל פיסקה ומשפט.
לא לחשוב שהמון מילות מפתח בטקסט יוצרות תוכן איכותי. זה מביא המון אנשים דרך החיפוש האורגני, ואז הם בורחים מיד כי התוכן מזעזע.

ד.
מה כן לעשות.
להניח את החוק הזה מול העיניים.

מה שזה אומר בתכל'ס זה שאחרי כל יחידת טקסט שאנחנו כותבים, אנחנו עוצרים רגע ושואלים את עצמינו שתי שאלות.

השאלה הראשונה היא 'על מה אני מדבר',
והשאלה השנייה היא 'מה אני אומר על זה'.

תראו, למשל, את הסעיף הראשון בפוסט הזה. הסעיף כולו מספר סיפור שמדגים איך אפשר להיות מעניינים ועדיין לבזבז את הזמן, בשביל להוביל אותנו, הקוראים, לחידוד ה'ערך' שאני נותן לקורא. אז התשובה היא 'אני מדבר על המרצה שלי' ו'אני אומר שזה היה מעניין אבל בזבוז זמן, וזה היה רע'. בתוך הסעיף הזה יש שלש פסקאות. הראשונה מספרת עלינו ועל ההתכוננות לקורס. השנייה מתארת מה קרה בקורס (אני מדבר על הקורס ואומר שהוא היה ככה וככה). השלישית מסכמת ומביעה דעה.

כלי שמאוד נוח לעבוד איתו, בהקשר הזה, הוא לכתוב כותרת משנה לכל יחידת טקסט. הכותרת משמשת כמעין מצפן שאנחנו שמים לפנינו במהלך הכתיבה, העובדה שהיא לא חוזרת על כותרות אחרות מאפשרת לנו לבדוק שבכל יחידת טקסט אנחנו מוסיפים לקורא עוד משהו שהוא לא ידע לפניה, וזה גם מאוד עוזר לנו לדייק על מה בעצם אנחנו מדברים ולמה אנחנו מדברים על זה. לשם מה אנחנו פונים אל הקוראים שלנו ומדברים איתם. ובמילים אחרות:

מה, בעצם, אנחנו רוצים להגיד לקוראים שלנו.

_________
מכירים דוגמאות לטקסטים שבזבזו לכם את הזמן? מוזמנים לקשר או לדבר עליהם בתגובות.

2 מחשבות על “תנו תוכן עם ערך לקוראים שלכם

דברו איתי

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s