תעבדו עם לוח השראה

לוח השראה הוא אולי הכלי הכי יעיל שאני מכיר.

זה נכון לא רק לכתיבה, זה נכון לכל יצירה שאני מכיר. זה נכון לציור, לנגינה, לעיצוב אופנה ולעיצוב שיער. זה נכון לכל סוגי העיצוב באשר הם, נכון לבניית אתרים, נכון לרעיונות לפרשת שבוע, לפיתוח עסקי, ליצירת מוצרים חדשים, זה נכון להכל. הוא כלי יצירתי שיעיל ברמה שלא תאמן, כמעט. ולכן זה כל כך מבאס לגלות שרק אצל אמנים חזותיים מקובל להשתמש בו.

בבסיסו, לוח השראה הוא אכן ויזואלי. הוא עובד על בסיס תמונות ודימויים שהאמן אוסף. הוא אוסף את התמונות האלה בPinterest, הוא אוסף את התמונות מ'פינוקי הולך לגן החיות', מהשער של הניו-יורקר, מאיש רודף אחרי כלב ברחוב, מכל דימוי שמצא חן בעיניו או בעיניה, שהזיז בו משהו או שגרם לו להתעכב רגע, כשהמטרה שלו היא לעשות דימוי חדש שנובע מהדימויים האלה (איש רודף אחרי פינוקי עם מונוקל וכובע! יאיי!).

כלומר, משהו שהוא לא בדיוק 'חיקוי', אלא יותר 'הרכבה'. זה לא להעתיק דימוי קיים, אלא להשתמש בשילוב של כמה דימויים כדי ליצור דימוי חדש. תחשבו על זה כמו מישהו שבא לספר שלו עם אוסף של תמונות כדי להסביר לו איך הוא רוצה את התספורת שלו: ריק מעל האוזן, מעל המצח פוני של ילדים בכיתה א', מאחור צמה ואת הגוון – קצת יותר סגלגל מהתמונה הזו. ככה עובד לוח השראה ויזואלי.

הסיבה שהוא עובד היא שככה עובדת יצירתיות. אנחנו אף פעם לא ממציאים משהו מאפס. אנחנו תמיד משלבים דברים שכבר נתקלנו בהם לכדי משהו חדש. זה יכול להיות שילוב של צורה וצורה, של תוכן עם צורה חדשה ושל צורה עם תוכן חדש, זה יכול להיות שילוב על גבי שילוב על גבי שילוב – זה לא משנה. בסוף, כשנפרק הכל לחתיכות, נגלה שאת החלקים הבסיסיים אנחנו כבר מכירים.

לוח השראה לכותבים עובד (כמעט) בדיוק באותה הדרך. כלומר, אפשר ליצור, כמובן, לוח השראה ויזואלי שמציג תוכן; דימויים שמעוררים בנו משהו (יש לי חבר, מעיין קוראים לו, שהוא ממש טוב בזה), אבל מכיון שאנחנו כותבים, אנחנו זקוקים לדברים יותר מוכווני כתיבה בשביל ליצור את לוח ההשראה שלנו.

כשלב ראשון, אני מציע לעבוד בשתי דרכים.

דרך אחת – איסוף של תוכן. ראיתם סצנה מגניבה בשוק? לכתוב בפתקים בפלאפון, באפליקציית גוגל קיפ, בקבוצת וואטסאפ שרק אתם חברים בה, או בכל דרך תיעוד דיגיטלית אחרת, 'איש קן יושב על קורקינט בשוק ואוסף לאפה עם סוכריות גומי'. אתם פשוט אוספים ומתעדים כל רגע / סיטואציה / רעיון / סצנה מסרט שעוררה אצלכם משהו. זה לא צריך להיות מובן לאף אחד חוץ מכם, אז אפשר לרשום בקודים.

דרך שנייה – איסוף של צורה. באותן דרכים דיגיטליות, לצלם משפטים שתפסו אתכם בספרים. פסקאות? שירים? הכל הולך. אפילו דוגמה מייצגת מסגנונות של ספרים שאתם אהובים. פשוט אוסף של קטעים שאתם נתפסים לצורה שלהם, ולא לתוכן. אפשר גם לכתוב 'הסצנה ההיא מפארגו' אם אתם זוכרים על מה אתם מדברים.

השלב השני הוא להתיישב לכתוב ולהסתכל על לוח ההשראה. מה אתם רואים? מזהים קווים מנחים בין תמונות או סגנונות שונים? תעבדו מול עצמכם: מה אתם אוהבים כאן? למה? איך אפשר לשחזר דבר כזה בטקסט שלכם? מה ישתנה כתוצאה מהמפגש אתכם? לא צריך לכתוב את זה, רק לשאוב משם השראה.

השלב השלישי הוא לכתוב. לפחות לא יהיה לכם משבר כתיבה, את העבודה הקשה כבר עשיתם 🙂

——-
בתמונה: לוח ההשראה שלי בתקופה שבה היה נראה לי הגיוני למלא את הקיר בפתקים צבעוניים עם רעיונות לסיפורים. אפשר לראות שיש רעיונות שמסודרים זה לצד זה, זה אומר שזיהיתי בהם איזה מכנה משותף.
היום אני עובד עם גוגל קיפ. פחות נוח לסדר, יותר קל לתעד.

ואם בא לכם, אני אשמח שתשתפו אותנו בצילום של לוח ההשראה שלכם. כן, אפשר לצלם מסך.