זה נכון באותה מידה על זוגיות ('מה, יצאתי איתה שנה וחצי סתם? כבר עדיף להתחתן וזהו'), ועל תארים אקדמיים ('אם אני כבר כאן אני אמשיך לדוקטורט, לא חבל על כל השנים?'), אבל אנחנו עוסקים בכתיבה.
וזו אחת האמיתות העצובות ביותר על סיפורים. היא עצובה, כי אנחנו אומרים לעצמינו 'יא אללה, בזבזתי שלשה חודשים על התסריט הזה, לא יכול להיות שכל העבודה הייתה סתם', ואז מבזבזים עוד שלשה חודשים נוספים על התסריט. לא, רבותי (וגבירותי), עדיף למחוק הכל, להתחיל סיפור חדש. יש לו יותר סיכויים לצאת טוב.
זה קורה כי לסיפור יש חיים משלו והוא לא עובד כמו שהיינו רוצים לעבוד, זה קורה כי סיפור אף פעם לא גרוע מסיבה אחת. תמיד יש אחת שאנחנו רואים, ועוד שלש שחמקו מאיתנו. תמיד יהיו דברים שישתנו גם הם בעקבות השינוי, ולא נדע את זה עד שלא נעשה אותו. בקיצור, חבל על הזמן שלכם.
הסתייגות: זה, כמובן, לא נכון לגבי סיפורים טובים. ההפך, אם אנחנו מרגישים שהסיפור טוב אלא שיש בו משהו קטן שלא עובד, אל תתפשרו, תחזרו לעוד סבב עריכה. לחמש מאות סבבי עריכה, מצידי, עבודה קשה זו הדרך היחידה להפוך לכותבים טובים ואת הסיפור למושלם.
הכלל של ה'להתחיל מחדש' נכון רק לסיפורים שלא עובדים לנו למרות שהיינו ממש שמחים לו הם היו עובדים, ודורש גם קבלת ביקורת עצמית והבנה של מה לא עבד לא בסדר. ואם אינני טועה, למרות שאנחנו עוסקים פה בכתיבה, הקטע הזה נכון גם לזוגיות.
yehudagizbar.com 