מה צריך לקרוא

רוצים להפוך לכותבים? תתחילו לקרוא.
לא את הפוסט הזה. תתחילו לקרוא ספרים.
טוב נו, גם את הפוסט הזה.

תכל'ס זה הגיוני: אי אפשר לכתוב בלי לקרוא. כמו שאי אפשר לנגן בלי לשמוע מוזיקה, וכמו שאי אפשר לצייר בלי לראות תמונות. בשביל ללמוד לכתוב צריך לקרוא, והרבה. ואני לא היחיד שאומר את זה. הנה, למשל, כששאלו את מייקל מורקוק, מראשוני סופרי המד"ב, איזה טיפ הוא יכול לתת לכותבים מתחילים, הוא אמר – ".Read. Read everything you can lay hands on".

בקיצור, אין ברירה, צריך לקרוא.

אבל מה?

לשאלה הזו אני יכול להציע תשובה, הסתייגות, טיפ ובקשה מכם:

א.
התשובה היא לזכור תמיד שקריאה היא כיף, והיא אמורה להישאר כיף. אם אתם נהנים מספרים עבי כרס מהמאה התשע עשרה, תקראו אותם. אם אתם מעדיפים רומני מתח זולים, תקראו אותם. בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות הקוראים הכי נאמנים של עצמינו: אנחנו צריכים לכתוב את הספר שאנחנו הכי רוצים לקרוא (אנחנו, ולא מבקרי ספרות, ולא קהל קוראים, ולא בת או בן הזוג), ובשביל זה צריך גם להנות מכל התהליך.

(אני, למשל, חורש בשבועות האחרונים את כל ספרי לי צ'יילד. זה כיף לי)

ב.
אבל רגע, רגע, הסתייגות – יש ספרים שמתגמלים לא ברגע הקריאה, אלא בסופה, או אחריה. יש ספרים שלא כיף לקרוא, אבל כיף לחשוב עליהם. העולם לא בנוי כמו אינסטנט פודינג, יש דברים שדורשים זמן וששווים את הזמן. אם ספר כלשהו נחשב 'טוב' על ידי אנשים שאוהבים לקרוא (עזבו את האקדמיה, היא לא ממש מבינה בזה), שווה להתחיל, לקרוא לפחות שלושים עמודים. יכול להיות שזה יהיה שווה בסוף.

את 'אשה בורחת מבשורה', של גרוסמן, התחלתי שש פעמים. בחמש הפעמים הראשונות לא הצלחתי לצלוח את הדיאלוג האינסופי בהתחלה, אבל אחרי שהצלחתי לעבור אותו, פשוט נשאבתי פנימה וקראתי את כולו ברצף. שבע וחצי שעות, עם הפסקות שירותים וקפה כי בכל זאת, בנאדם צריך קפה.

ג.
הטיפ הוא לקרוא ברצף ספרים מז'אנר מסוים או מסופר מסוים. כשעושים מרתון של סופר או סופרת פתאום שמים לב לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לאיך הם כותבים. תחשבו על זה כאילו מריצים לכם מול העיניים רצף של תמונות כמעט זהות – תוכלו לשים לב גם לתבנית של התמונות, ולא רק למה שמצולם בהן.

ד.
וגם בקשה מכם (או מכן):

כתבו בתגובות ספר שעזר לכם לכתוב. זה יכול להיות ספר עזרה לכתיבה (כמו 'סיפור' של רוברט מקי, וכמו 'ציפור ציפור' של אן למוט ו'הזכות לכתוב' של ג'וליה קמרון ו'על הכתיבה' החביב של סטיבן קינג), זה יכול להיות הספר שזרק אתכם מהמיטה באמצע הלילה והכריח אתכם להתחיל לכתוב (לי זה קורה עם ספרי טרי פראצ'ט), או הספר שהדהד בכם שנים אחר כך והפך את כל הכתיבה שלכם להיות חיקוי שלו (מה שמוכר בעולם כ'אפקט גרוסמן' או 'אפקט סאראמגו').

אחר כך נהפוך את כל הספרים האלה לרשימה ארוכה, ואת הרשימה אשתף כאן, כדי שתהיה לנו רשימה יעילה לפעמים הבאות שנלך לספריה.