על הכתיבה 6#

היי.

יום אביבי להפליא היום בירושלים. פשע לראות את זה ולא לצאת לטייל, וכיון שכך אני מסתיר את החלון כדי שלא לראות את האביב, ויושב ובוהה במחשב ואומר לעצמי 'רק שלא לחשוב על האביב, רק שלא לחשוב על האביב', שהלא אם אחשוב – מיד אשליך את המחשב והפלאפון לכל הרוחות וארוץ החוצה בצווחות גיל ואלך לחבק את הזיתים בעמק המצלבה או, טוב מכך, את עץ החרוב העצום והיפיפה ביער ירושלים. ומי שלא מכיר את החרוב הזה, שידע שיש עץ חרוב אחד ביער ירושלים שתחת הזרועות המשתפלות שלו מתקיימת לה ממלכה אחרת, באביב נצחי.

בכל אופן, כתיבה על פתגמים, אמרנו, אז מה היה לנו השבוע? לכל סיר יש מכסה, ואל תסתכל בקנקן, אהבה מקלקלת את השורה ואותה גברת בשינוי אדרת, הכריע את הכף וקור כלבים, עד החתונה זה יעבור ואפילו "אילי ביתו מין קזז מא אידרב חג'אר עלא ג'ארו" שמי שיודע מה זה אומר יקבל אקווריום מטאפורי במתנה, ועוד, ועוד, קטעים מהממים. תודה למי ששלח!

טיפ

והפעם – מרצה אורח. ג'ונתן פראנזן, מגדולי הסופרים בארצות הברית, כתב לנו ש:
"Interesting verbs are seldom very interesting."

כלומר:
עלים מעניינים הם לעיתים רחוקות מאוד מעניינים".

די קל להבחין בנחיצות הטיפ הזה כשאנחנו קוראים דיאלוג:

"אבל מה זה אומר?" נתרתח דן.

"שום דבר" התממה נורית.
"ראיתי, זרקת את הפרח בחצר," ביכה דן.

"לא זרקתי," הצהירה נורית. "דני, לא השלכתי דבר".

ממש מרגישים בקצות האצבעות איך הפעלים עמוסים, מכבידים, ובעיקר לא עוזרים להבנת הטקסט. תראו את זה לעומת:

"אבל מה זה אומר?" אמר דן.

"שום דבר" אמרה נורית.
"ראיתי, זרקת את הפרח בחצר," אמר דן.

"לא זרקתי," אמרה נורית. "דני, לא השלכתי דבר".

אין צורך בפועל המוגזם כדי שהטרוניה תעבור, או הכאב, ההצהרה או ההתנצלות.

ובכן, תודה לפראנזן, אני בטוח שנפגוש בו שוב בהמשך. ונעבור ל –

תרגיל

איך אפשר שלא לכתוב על האביב? ובכן, אפשר. שימברוסקה, ירום הודה, כתבה פעם למשוררת צעירה תשובה על שיר שנשלח אליה, העוסק באביב:

"מרק, ורשה – כלל נקוט בידינו שכל השירים על אודות האביב נפסלים אוטומטית. הנושא הזה חדל להתקיים בשירה. בחיים הוא ממשיך, כמובן, להתקיים, אבל אלה שני דברים שונים"

ולפיכך אתם מתבקשים לכתוב, איך לא,  על האביב. ולתאר לעצמכם אדם היושב בחדר חשוך אי שם באלסקה הרחוקה והקרה, כלומר, הקרה יותר, ואתם רוצים לתאר לו ריח של פריחה. היסמין תכף פורח, ההדרים כבר פורחים, ועוד נתעסק בריח הזה בהמשך, אבל לבינתיים – איך תתארו לו את הריח הזה? מה תכתבו?

השראה

"יֵשׁ רֶגַע קָצָר בֵּין אֲדָר לְנִיסָן

שֶׁהַטֶּבַע צוֹהֵל בְּכָל פֶּה

הוּא שׁוֹפֵעַ חַיִּים

שִׁכּוֹר וּמְבֻשָּׂם –

אֵיךְ שֶׁיֹּפִי יָכֹל לְרַפֵּא!"

(דויד גרוסמן, הבית הראשון של 'קצר פה כל כך האביב').

תחייכו הרבה ותשמחו אחרים.

דברו איתי

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s