על הכתיבה 3#

ערב מבורך ואפוף לכם,

כמה שמחתי בשבוע שחלף מהמייל הקודם! קיבלתי מכם דרישות שלום קטנות – זו כתבה שהמייל תפס אותה בצבא, ואחר כתב על האוטובוס שירד ממנו, ושלישית לא כתבה היכן, רק כתבה שיר קצר ויפיפה, וכן על זו הדרך – כמו עוגיות קטנות ומתוקות-מתוקות, בלב ימי החול. אתם מוזמנים להמשיך.

יש משהו יפה ברשימות. לא כי הרשימה יפה לכשעצמה, אלא כי מתגבש ועולה מתוכה איזה ניחוח, אווירה, אויר דק-מן-הדק, שהוא גדול מסך חלקיו. עמוס עוז השתמש בזה הרבה ב'מקום אחר' שלו – רשימות על גבי רשימות: "מה עושים החברים בשעה שארוחת הצהריים מתקרבת?" רשימה. "דברים שנמצאים בחדרה של הגברת רונית בשעה שהיא מאזינה לשופן" – רשימה. וכך מבין גלילי חוטים וספר בארכיאולוגיה יוונית ומעמד ובו להיטי הביטלס עולה ומתמצקת דמותה של הגברת רונית, מבלי לתאר ישירות את חיבתה לסריגה ולמוזיקת פופ ולעתיקות יוון.

לא לשוא שאל בילבו את גולום (ב'שר הטבעות', כמובן) מה יש לו בכיסו – הכיסים שלנו מלמדים עלינו רבות. כך כשאנחנו ילדים, הכיס גדוש כל טוב, וכשאנחנו גדלים יש לנו תיקים הרבה, והאופי שלנו נשקף בעדם כמו עשב מבעד האגם.

אז שבו וכתבו רשימה: מה יש לכם בתיק? מה זה אומר עליכם? נסו לבחור לפחות פריט אחד בתיק ולהשתקף דרכו.

אפשר לפתוח כדרך כשיהודה עמיחי פותח, "על שולחני אבן שכתוב עליה אמן", הוא כותב, ואנחנו יכולים ללכת בדרכו ולכתוב 'בתיק האדום שלי יש תה פירות היער', ולהמשיך מכאן, אבל אפשר גם לפתוח ולסגור בכל דרך, במה שתרצו, שהרי תכלית כל המעשה הוא לכתוב משהו ויהי מה.

ולרשימות ורישומן נשוב עוד בהמשך הדרך.

—
מוזמנים לשתף את התרגיל בתגובות, וכמובן להגיב לאחרים!