על הכתיבה 2#

טיפ
הטיפ הזה יחסית ידוע, ואני קראתי אותו לראשונה בספר של סטיבן קינג, 'על הכתיבה'. בפשטות, הוא מציע להמנע ככל שניתן מתארי הפועל. למשל: "הוא דיבר ברכות", "הוא אמר בכעס", "הוא נעמד בעצבנות", "הוא אכל בלהיטות" וכן על זו הדרך. זה כמו חרציות, כותב קינג: אחת בפני עצמה יכולה להיות דבר נאה, אבל אתה מסובב לרגע את הראש ופתאום הטקסט מלא בכאלה.

סטיבן קינג לא מנמק את הטיפ או מסביר למה הוא רע. כמו כל טיפ לכתיבה, הוא נכון ולא נכון בו זמנית: יש מקומות, בודדים, שבהם תארי הפועל הם דבר טוב. בתשעים ותשע מתוך מאה פעמים – תואר הפועל הוא חלק מהנטייה שלנו ככותבים להסביר לקורא מה הוא רואה, או, כמו קיטש, לדחוף אותו להרגיש מה שאנחנו רוצים שירגיש. זה מיותר, לרוב: אם הגיבור קם בעצבנות, הקורא אמור להבין את זה גם בלי תואר הפועל 'בעצבנות'. אם אנחנו מוצאים את עצמינו נזקקים להסביר, כנראה שמראש זה לא היה מובן.

תרגיל
יום יפה היום בירושלים. צאו החוצה והתבוננו במשך כחמש דקות באובייקט כלשהו שנמצא מחוץ לבית שלכם: עץ, עלה, גדר אבנים, תחנת אוטובוס, שלט של מכולת וכן הלאה. אחר כך חזרו פנימה, וכתבו לא על העץ עצמו, אלא על הזיכרון שלו. אם אתם מתקשים, נסו לפתוח את הטקסט ב'אני זוכר עץ מחוץ לבית שלי', או משהו מעין זה. אם כתבתם, ספרו לי מה ואיך היה לכם התרגיל.
מוזמנים לשתף (ולהגיב לאחרים) בתגובות.

דברו איתי

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s